עריכת הדף "שיירי קרבן/שבת/ט/א" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|כתיב}} תועבה בנדה וכו'.''' כתבו תוס' בפירקין דף פב ע"ב בד"ה אמר רבה במשא כ"ע לא פליגי דמטמא דהא איתקש לנידה קשה לר"ת מאי טעמא דרבנן אי אית להו הא דאמר בסוף שמעתין טומאה דע"א דרבנן לקולא מקשינן א"כ אמאי מטמא במשא נימא דהיקישא דנדה דאינה לאיברים והיקישא דשרץ דלא מטמא במשא ואי סבר רבה דלחומרא מקשי' אימא אהני היקישא דנדה לטמויי באבן מסמא ודשרץ לטמויי בכעדשה ולרבי עקיבא נמי אי לחומרא מקיש אמאי איצטריך למימר דהיקישא דשרץ למשמשיה לימא לטמויי בכעדשה ואי לקולא מקיש לא תטמא אפי' במשא והיקישא דנדה דאינה לאיברים והקישא דשרץ דלא מטמא במשא וכן לר' אלעזר אליבא דר' עקיבא ונראה לר"ת דגרסי' לעיל בספרים אמר רבה תזרם דאמר קרא נכרינהו מנך כזר וכו' ל"ל תו למימר תזרם כמו דוה אלא לומר שמאוד יש להרחיק ואתא למימר אע"ג דשאר קראי נדרשות לקולא משום דטומאת עכו"ם מדרבנן מנדה ילפינן לחומרא מש"ה קאמר רבה לכ"ע מטמא במשא דאית להו דרשא דתזרם ולרבנן נמי הוית מטמא באבן מסמא כנדה אי לאו דממעטין משרץ ע"כ וק' א"כ דאף לרבה צ"ל דטומאת עכו"ם דרבנן ולקולא דרשי' א"כ למה פריך הש"ס לקמן בסוף הסוגיא ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא וכו' משמע דל"ק ליה אלא לרבנן ואליבא דר"א ה"ל לאקשויי לרבה אליבא דרבנן ולר"א לרבנן ור"ע דהא לא ידע המקשה דטומאת עכו"ם דרבנן ולקולא מקשינן ול"נ לפום סוגיין לק"מ דאי הוה כתיב תעב תתעבנו לחוד הוה מקשינן עכו"ם לנדה ולשרץ לחומרא דהא בתרווייהו תועבה כתיב ולתרווייהו מקשינן והשתא דכתיב שקץ תשקצנו ללמדך דבתעב תתעבנו לא מקשינן לשרץ ולמאי הלכתא כתיב שרץ אלא לקולא ולמעט מאבן מסמא אבל לנדה מקשינן לטמא במשא דלחומרא מקשינן ולרבי עקיבא מקשינן לתרווייהו לחומרא לנדה דמטמא באבן מסמא ולשרץ דמטמא בכעדשה מתעב תתעבנו ושרץ איצטריך למשמשיה ואי לאו תזרם הוה מודה ר"ע דמוקמינן היקישא דשרץ למעוטי ולא למשמשיה ורבנן לית להו דרשה דתזרם ולר"א אליבא דר"ע אמרינן כמו לרבנן אליבא דרבה ול"ג בדברי ר"א למאי הלכתא איתקש לשרץ למשמשיה וכמ"ש תוס' והדברים ברורים:

'''{{עוגן1|מה}} השרץ מטמא בהיסט וכו'.''' ותימא הא כל שאינו מטמא במשא אינו מטמא בהיסט ושרץ כיון דאינו מטמא במשא אינו מטמא בהיסט והכי הל"ל מה שרץ מטמא במגע:

'''{{עוגן1|אית}} מתניתא אמרה עכו"ם כנדה ומשמשיה כנדה.''' כתב הרז"ה בספר המאור בפירקין והא דבעי רב חמא בר גוריא ע"ז ישנה לאיברים או אינם לאיברים איכא דקשיא ליה אמאי לא פשיט לה ממתני' דקתני אבניו עציו ועפריו מטמאין כשרץ והא בבית שהוא עצמו ע"ז קאמר ולא במשמשין מדקתני ר' עקיבא אומר כנדה ובמשמשין ליכא מ"ד שיש בהן טומאת משא ונ"ל דעד כאן לא בעי רב חמא בר גוריא אלא בעבודה זרה שהיא כתבנית בריה שיש לה איברים אבל בבית מודה ע"כ וקשה הא מפורש אמרינן כאן דאיכא מ"ד דמשמשין מטמאין כנדה ומייתי סייעתא מהך מתניתין ודלמא רב חמא בר גוריא כהך מתניתא ס"ל ואיך קאמר הרב דליכא מ"ד דבמשמשין יש בהן טומאת משא ואפשר דה"ק בבבלי ליכא מ"ד דבמשמשין איכא טומאת משא ודוחק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>