עריכת הדף "
שיירי קרבן/שבועות/ג/ט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|לא}} אתיא כו'.''' וקשה הא גם כי נשנית אמתני' דאחד דברים כו' נמי קשיא ל' מותר וי"ל כי קאי אמתני' א' דברים כו' לא קשיא דכיון שאם יקיימו אחרים שבועת אין כאן שבועת שוא שאסור מן התורה שפיר שייך ביה לשון מותר וז"ל הרמב"ם פ"ה וכל מי שנשבע על אחרים שיעשו כך וכך כו' אינו חייב משום ביטוי שאין בידו לקיים או לבטל ומכין אותו מכת מרדות שהרי אין בידו לקיים שבועתו נמצא גורם לשבועת שוא כו' ואם קיימו דבריו משובחין שלא הרגילו להוציא שבועה לשוא ע"ש. משמע אם קיימו אחרים דבריו אפי' מכות מרדות אין כאן. ועדיין הדבר ספק. ומ"ש הכ"מ שם בשם הריב"ש שבועת שוא דנקט הרמב"ם לאו דוקא וכוונתו שבועת שקר ע"ש תימא הוא בעיני לומר ששינה שלש פעמים וכתב שבועת שוא במקום שקר. ולענ"ד לא קאי אלא על שבועת שוא וקאמר דהוי התראת ספק שאין לאו שבו מפורש בתורה. שאפשר שלא אסרה התורה שבועה זו ולא מיקרי שוא אלא דבר שהוא בודאי שוא אבל הכא אם יקיימו אחרים דבריו לאו שוא הוא אין בו שום איסור מן התורה. ואף שרש"י חולק בזה וסובר שיש בה שבועת שוא כמ"ש בפרקין (דף כ"ה) בד"ה ליתיה בלהבא כו' ע"ש מ"מ דברי הרמב"ם מסתייעין מדברי הירושלמי: '''{{עוגן1|אשכח}} תני על תרויהון.''' נראה דה"פ מצא ברייתא דתני על מתני' אחד דברים כו' דבר שאלו בנדרים אסור ובשבועות מותר ועל משנתינו שבועה שאוכל ככר זה שבועה שלא אוכלנה כו' דבר שאלו בנדרים מותר ובשבועה אסור ועמ"ש בנדרים [פ"ג ה"ב] בתו' בד"ה דבר כו': '''{{עוגן1|אומרים}} לו כו'.''' הרמב"ם השמיט דין זה. ונראה שסובר כיון שכבר כתב לוקה על השנייה בין אכל בין לא אכל ואם לא אכלה חייב אף על שבועת ביטוי. ממילא ידעינן שאומרים לו שיאכלנה שלא יעבור על שניהם. אך נראה סד"א מוטב שיעבור על שניהם בשב ואל תעשה משיעבור על אחד מהן בקום ועשה קמ"ל דאומרים לו שיכלנה והיינו טעמא דהרא"ש שמביא דברי הירושלמי אלו בפרקין וצריך עיון: '''{{עוגן1|רי"א}} קיים את הראשונה כו'.''' עי' בקונט'. ואזדו לטעמייהו דפליגי לעיל בפרקין (ה"ד) ר"י דאמר שם שבועות חלות על האיסורין בכולל ה"נ חלות על דבר מצוה דהיינו ככר זו שנשבע עליה לאכלה היום הלכך ביטל לשנייה ר"ל דאמר אין שבועות חלות על האיסורין אפי' בכולל לכך קאמר לא ביטל לשנייה. והא דלא אמר ר"י כר"ל באיסור כולל כבר הקשה כן בבבלי (דף כ"ג) משנה דבעי לאוקמה כד"ה וכתב תו' שם בד"ה דמוקי כו' וא"ת לימא משום דר"י סבר חצי שיעור אסור מן התורה ובכ"ש נמי מושבע ועומד כו' ועוד י"ל דמצי לאוקמי שלא כדרך הנאתן דמדרבנן ע"ש וכתב המהרש"א וקשה מנ"ל דר"ש ור"ע מחייבי שלא כדרך הנאתן מדאורייתא דר"י גופי' אמר כל איסורים שבתורה כדרך הנאתן ומשהו חייב מן התורה וצ"ע ע"ש. והרב במ"ל דחק מאוד בדבר ע"ש. ואני תמה על שני גדולי הדור שלא ירדו לעומק הענין ר"י סובר חצי שיעור אסור מן התורה היינו משום דחזי לאצטרופי כמפורש פ' יה"כ (ועמ"ש לעיל בה"א בד"ה פתר כו') הרי דאין בחצי שיעור איסור מצד עצמו הלכך שלא כדרך הנאתן דאי אפשר לבוא לידי חיוב לית ביה איסורא מדאורייתא אבל ר"ש ור"ע דאמרי משהו אסור ולוקין עליו ש"מ דאיסורו מצד עצמו הלכך אף שלא כדרך הנאתן לוקין עליהן דלא גרעי ממשהו וזהו ברור ונכון (ועמש"ל [בהל' ד'] בד"ה ואכל כו') וכ"ת א"כ נאמר לר"ש כל איסורין שבתורה בהנאה לוקין עליהן כי היכא דאסורין במשהו י"ל כיון דכתיב לא תאכל חזינן דעל האכילה קפיד קרא. ועי' תו' פסחים (דף כ"ב) בד"ה ור"ש כו'. הרמב"ם השמיט כל הסוגיא. ונראה דסובר דהבבלי פליג. דבסתם כולל אף ר' יוחנן מודה דאינו חל על האיסורין וכן כתב הרמב"ם פ"ה הלכה ה'. נמצא דליתא לחלוקה הראשונה וכ"ש לשנייה. דהשתא בשב ואל תעשה קאמר דאינו חל כ"ש בקום ועשה. (ועמ"ש תו' דף כ"ד בד"ה אלא כו'). חלוקה שלישית נמי ליתא דהא קיי"ל אין שבועה חלה על שבועה א"כ ודאי לא קאי שבועה שנייה על ככר זו. אך קשה הא מתני' היא שאין שבועה חלה על שבועה ולא פליג הירושלמי בהא וצריכין לומר כיון דחילא שבועה שנייה כשנשאל על הראשונה שפיר קיים שנייה' באכילת הראשונה דהא מיהת כיוון בשנייה גם עליה א"כ הדרא קושיא לדוכתא מדוע השמיט הרמב"ם דין זה. חלוקה רביעית שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכלנה ע"ד דר"י חייב שתים קשיא כיון דאין שבועה חלה על שבועה למה יהא חייב שתים הא מפורש תנן במתני' בפרקין שבועה שלא אכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה אינו חייב אלא אחת ויש לחלק בדוחק וצריך עיון: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף