עריכת הדף "שיירי קרבן/פסחים/ח/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מה}} יוצא לחולין וחוזר וקדש וכו'.''' בקונט' פירשתי לפום פשטא דשמעתתא ועוד יש לפרש כל הסוגיא אליבא דאביי בבבלי בפירקין דף צ' ואין להאריך:

'''{{עוגן1|המקדיש}} בעזרה משום שבות שהתירו במקדש.''' בבבלי ר"פ אלו דברים פריך אהא דתניא למחר מי שפסחו טלה תוחבו בין צמרו והא קא עביד עבודה בקדשים ומשני דלא מקדשי לקרבן עד דמייתי לעזרה ופריך ופסח בשבת היכי מצי מקדיש ליה הא תנן אין מקדישין ומשני בחובות הקבו' להם זמן שרי וקשה מאי פריך בשבת היכי מצי מקדיש ליה הא כבר שניא ליה שמקדישה בעזרה ואין שבות במקדש כדאמרינן הכא וי"ל דסובר הש"ס דלא אמרו דלא גזרו על שבות במקדש דוקא שבות דמקדש במקדש וכיון דלא אסיק אדעתיה לחלק בין חובות הקבוע להם זמן לשאין קבוע להם זמן קס"ד לאסור כולן דלא הוה שבות דמקדש כיון שאין צורך לו היום במקדש ומשני דלא איירי מתני' אלא בשאין קבוע להם זמן אבל בקבוע להם זמן מותר במקדש ואף דמדברי רש"י נר' דאפילו חוץ לעזרה מתיר להקדיש פסחו בשבת שפירש חובות הקבוע להם זמן לבו ביום שפיר דמי דהואיל ונשחטין היום יכול להקדישן היום אך קשה לי דא"כ אף להגביה תרומות ומעשרות ליתנם לכהן בו ביום יהא שרי ובבבלי בביצה דף ל"ז גרסינן אהא דתנן ולא מגביהן תרומות ומעשרות פשיטא תני רב יוסף לא נצרכא אלא ליתנם לכהן בו ביום ואפשר שזהו כונת הרמב"ם שהשמיט הא דרב יוסף בפכ"ג מהלכות שבת והשיגו הראב"ד ע"ש:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>