עריכת הדף "
שיירי קרבן/עירובין/י/יד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|כבר}} נראית לצאת.''' כתב הרב במשנה למלך פ"ב מה' ביאת המקדש הלכה כ' והנה לא נתבאר אצלי כשנמצא בעזרה דקיי"ל דמוציאין אותו להיכן מוציאין אותו דאפשר דכיון שהוציאו אותו משער נקנור שהוא המקום שחייבין עליו כרת דשם היו מניחין אותו דכיון דאם נמצא שם לא היו מוציאין אותו אלא היו כופין עליו פסכתר ה"נ כשנמצא בעזרה לא היו מוציאין אותו כי אם מהעזרה וראיתי בירוש' הוציא ממקום וכו' כבר נראית לצאת ומוכח בהדיא כשהיו מוציאין אותו מהעזרה היו מוציאין אותו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת וכו' וכיון שכן נ"ל שהיו מוציאין אותו חוץ להר הבית וכו' אך קשה הא הבית המקדש רה"י היא וירושלים רה"ר עוד קשה בעיני לומר שיתירו ההוצאה משום דנמצא בעזרה דבשלמא הטלטול ניחא הואיל והותר מתחלה אבל הוצאה אמאי הרי כשהוציאו מן העזרה לא היה כאן הוצאה ע"ש שהאריך מאוד ואחרי בקשת המחילה מכבוד הרב תמוהים לי דבריו לא ידעתי דמאי מספקא ליה למה לא יוציאו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת הרי מפורש בש"ע א"ח סי' ש"ח סעיף ג' ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה וכ' המג"א דכיון שהוא בידו רשאי לטלטלו יותר ונ"ל דאפי' שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו ביותר ע"כ א"כ כ"ש כאן שאע"ג שאין כאן כרת בהר הבית איסורה מיהא איכא דכיון שיש בידו מותר לטלטלו בכ"מ שירצה והא דקשיא ליה להרב איך הוציאוהו מרה"י לרה"ר גם זה תימא שבלי ספק שזרקו למחילות של הר הבית שהן חול וכמפורש בדברי הרמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה המחילות הפתוחות לעזרה קדש והפתוחות להר הבית חול וא"צ לכל מה שהאריך שם הרב וזה ברור: '''{{עוגן1|משבות}} א' למדו כמה שביתות.''' הדבר תימא מאי הוא השבות שלמדו ממנו שאר שבותים ונראה שכתב הסמ"ג עשין רכ"ד וז"ל ובענין פירוש הברייתא השיב ר"ע הזאת טמא מת שחל שביעי שלו להיות בע"פ שחל להיות בשבת תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אבל רב אומר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ שסובר שטמאים ששאלו למשה שביעי שלהן היה בחול בע"פ אבל למחר יכולין ואמר רחמנא לידחו ור"ע יכול לסבור שאותו שביעי בשבת היה ולכך לא יכלו ביום ההוא הא למחר וכולי ע"כ לפ"ז צ"ל לר"ע דאף בימי משה היה השבות הזה דאין מזין על טמא בשבת וזה מבואר במשמעות המקרא דכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וכמדומה שכן ראיתי מפורש בדברי הסמ"ג ומעתה מבוארים הדברים דמשבות זה למדו חכמים לתקן כמה שבותים לכל מלאכות שבת: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף