עריכת הדף "שיירי קרבן/עירובין/ג/ה" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ההן}} אם לא כי לא חד הוא.''' וקשה למה שאל על לשון כי לא וי"ל דקשיא ליה למה לא אמרו בני ראובן מתחלה רק כי לא ננחל אתם ולא אמרו לשון אם לא א"נ י"ל דה"ק כיון דאם לא וכי לא אחד הוא נאמר שצריך להתחיל בלאו ולסיים בלאו דהא בני ראובן אמרו תחלה כי לא ואס"ד דאינו צריך למה ליה למשה לחזור ולומר אם לא ומשני שאני הכא שהארץ היתה מוחזקת בידן לכך היו צריכין גם הם לומר כי לא:

'''{{עוגן1|על}} שם חומר הוא בעריות.''' וקשה הא ר"מ מייתי ראיה מבני גד ובני ראובן והתם ממון היה וי"ל דהתם שאני כיון שהיתה הקרקע בידן היה צריך תנאי כפול ומייתי ראיה כיון דחזינן דיש מקום שצריכין תנאי כפול יש להחמיר כן בעריות ונ"ל שזהו טעם הגאונים שכתב הרמב"ם בפ"ט מה' אישות שאין צריך תנאי כפול אלא בגיטין וקידושין ולא בדיני ממונות וראיה מבוררת היא להם וע"ש בהה"מ:

'''{{עוגן1|הרי}} שעירב וכו'.''' כתב הרי"ף בפ' משילין פי' כל אדם ששבת במקום יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם נתן עירובו בסוף אלפים למזרח יש לו להלוך עוד ממקום עירובו למזרח אלפים אמה והן האלפים אמה שהיה לו במערב כשנתן את עירובו סוף אלפים למזרח העתיק את האלפים אמה שהיה לו במערב לרוח המזרח ונאסר להלך לרוח המערב אפי' אמה אחת ואם נתן עירובו בסוף אלף אמה למזרח ממקום שביתתו נמצא שהעתיק אלף אמה למזרח מן האלפים שיש לו ברוח המערב ונשאר לו במערב אלף אמה ונמצא מהלך לרוח המזרח ג' אלפים אמה ולרוח מערב אלף אמה עכשיו שנים שיש להם בהמה בשותפות ונתן זה עירובו בסוף אלף אמה בצפון הרי נשאר לו אלף אמה בדרום ואין לו להלך בדרום אלא אותן אלף אמה בלבד וכיון שזו הבהמה קנתה שביתה כרגלי זה שעירב עליה לדרום אע"פ שעירב בסוף אלף אמה בדרום ויש לו להלך בדרום ג' אלפים אמה אין לו רשות להוליך חלקו בבהמה זו אלא עד אלף אמה בלבד שהוא כרגלי מי שעירב עליה בצפון וכן זה שעירב לצפון כיון שחבירו עירב לדרום בסוף אלף אמה ולא נשאר לו בצפון אלא אלף אמה בלבד אע"פ שיש לזה שעירב בצפון להלך לצפון ג' אלפים אמה אין לו להוליך חלקו בבהמה בצפון חוץ מאלף אמה בלבד שהיא כרגלי מי שעירב עליה בדרום וזהו פי' זה שעירב עליה לצפון מהלך לצפון כרגלי מי שעירב לדרום וזהו שעירב לדרום מהלך לדרום כרגלי מי שעירב לצפון ואם ממצע עליו את התחום ה"ז לא יזיזו ממקומם כלומר אם כל אחד מהם נתן את עירובו בסוף אלפים אמה נמצא מי שעירב בצפון אין לו להוליך בדרום אפי' אמה אחת ומי שעירב בדרום אין לו להוליך בצפון אפי' אמה אחת וכיון שהבהמה קנתה שביתה כרגלי שתיהן ה"ז לא יזיזוה ממקומה עכ"ל העתקתי פי' זה לבאר הבריי' וברייתא זו סייעתא לרב דבהמה אסורה והה"מ כתב דיש מתירים אפילו הבהמה מדשתק רב לר"כ ורב אסי וליתא דהא מברייתא מוכח דלא חששו לאיסור מוקצה וחששו לאיסור תחומין ורב דשתיק לא חש להשיב:

כיני מתני' באו עכו"ם מכאן ומכאן וכו' וקשה פשיטא דאעכו"ם קאי וע"ק דה"ל לפר' תחילה הך ברייתא דתני בה במזרח דארישא דמתני' קאי והא דבאו עכו"ם מכאן ומכאן וכו' אסיפא קאי ועוד א"כ גם גבי חכם היה להם לפרש כן לכן נ"ל דה"ג כיני מתניתא אם יבואו עכו"ם מן המזרח וכן בסיפא אם יבואו מכאן ומכאן וכו' וה"פ כיון דעכו"ם אף בשבת דרכם לבוא הלכך גרסי' במתני' אם יבואו משא"כ בסיפא גבי חכם הגירסא נכונה אם בא חכם וכו' שאינו יכול לבוא בשבת וכ"פ הרר"י אם יבואו עכו"ם וכו':
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>