עריכת הדף "
שיירי קרבן/עירובין/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|ולא}} עוד בקליפת השום וכו'.''' וקשה הא איכא בינייהו הך משהו שבקרן זוית אי מודדין מבפנים צריך משהו יותר ואי מודדין מבחוץ א"צ אלא אמה מכוונת וי"ל כיון דאינו אלא כקליפת השום לא קחשיב משא"כ בשאר פסין משהויין שעמדו בפני עצמן ושיעורא בעיא אבל כאן כיון שהוא ראוי לחקוק אפי' בקליפת השום סגי: '''{{עוגן1|בעגולה}}.''' בבבלי בפרקין דף י"ט גרסי' בעי מיניה אביי מרבה תל המתלקט י' מתוך ד' נידון משום דיומד או לא א"ל תניתוה רשב"א אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאלו תיחלק ויש בה אמה לכאן וכו' ר"י בנו של ריב"ב אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שתיחקק ותיחלק ויש בה אמה וכו' מ"ס חד רואין אמרינן ומ"ס אפי' תרי רואין אמרינן ותל נמי תרי רואין הן וכתב הרמב"ם פי"ז מהלכות שבת היה במקום א' מן הזוית וכו' אבן גדולה או אילן או תל המתלקט י' מתוך ד' וכו' רואין כל שאלו יחלק ויש בו אמה לכאן כו' ע"כ וקשה למה פסק בתל לקולא הא רשב"א פליג וי"ל כיון דדבר דרבנן הוא פסק כר"י לקולא ועוד שסמך אסוגין דאף רשב"א לא פליג אלא מר אמר חדא וכו' ולא פליגי אך קשה למה לא כתב אבן עגולה וה"ל לפרש שתיחקק ותיחלק ודאמרינן שתי רואין ואע"ג דזה שמעינן מתל מ"מ ה"ל לפרש אבן השנוי בברייתא ותו דאבן שנוי במשנתו תחלה: '''{{עוגן1|היו}} חמשה קנים וכו'.''' כתב הרמב"ם היו חמשה קנים ואין בין זה לזה שלשה וכו' נידונין משום דיומד וכתב הה"מ בעי מיניה אביי מרבה מחיצת קנים וכו'. ופשיט ליה רבה דנידון משום דיומד ואע"ג דדחי ליה אביי וכו' ע"ש ול"נ פשוט דסמיך רבינו אסוגין ולשונו מוכיח עליו: '''{{עוגן1|אבל}} לא מן הפסים לחצר.''' וקשה מ"ט לחלק ביניהם לכן נ"ל דגרסינן ומפסין לחצר וכן הגירסא בבבלי ובתוספתא וה"פ דהא ליכא דיורים בין הפסים דליסרו עלייהו דליהוי מוציא מרשותו לרשות חבירו: '''{{עוגן1|אם}} עירבו דרך פתחים.''' בבבלי דף ע"ד ע"ב גרסי' אר"י אמר רב מבוי שצידו אחד עכו"ם וכו' אין מערבין דרך חלונות ופרש"י להכי נקט חלונות שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית ובתוס' שם כתבו בשם ר"י דדוקא חלונות אסור לערב אבל אם יש פתחים ביניהם מותר לערב ע"ש ותימא שמסוגין מבואר כפרש"י דאפילו עירבו דרך פתחים אוסר רב גם הרמב"ם בפ"ב מה"ע כתב שאם עירבו דרך חלונות אסורים לטלטל דרך פתחים ומותרים לטלטל דרך חלונות וקשה דכאן משמע דאף אם עירבו דרך פתחים אסור לטלטל בהן: '''{{עוגן1|פדא}} אמה ומחצה.''' בגליון פירש בבבלי הוא פירא דבי תורא והוא שוחה עמוקה שהיתה בין שכונה לשכונה ושם היו מניחין גרעינין לאכול השוורים ובכאן פי' שאותה פירא היתה אמה מחיצה ואמה בנין ע"כ ותימא פירושו א"כ אין כאן מקומו ומפני שראה דבר זה בבבלי בפרקין פירשוהו כאן ועוד מנ"ל להגיה ולחדש דבר מלבו דבבבלי משמע שהוא כולו בחפירה לכן פירושי שבקונט' עיקר ואף אם נאמר כגירסא שלפנינו וגרסי' פדא כך פירש חכם ששמו פדא אמר דלכך בעינן עשר לר"מ דפרה אמה ומחצה ואמה ביניהן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף