עריכת הדף "שיירי קרבן/סנהדרין/ד/ח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|רי"א}} שלשה כו'.''' עיין בקונטרס וכ"פ רש"י. וקשה עדיין יש לשלישי טורח רב שצריך לכתוב דברי שניהם ואיכא למיחש שמא ישכח או יקצר וי"ל כולי האי לא חיישינן ודוחק. והרמב"ם פי' טעמא דר"י כדי שיהיו שני עדים על המזכים ושנים על המחייבין ות"ק סובר שאחד היה כותב דברי המזכין ואחד דברי המחייבין. וכ' התוי"ט ותימא הא שפיר קאמר ר"י ע"כ. ואיני מבין תמיהתו עדים ל"ל הא כל הענין הזה לא היה אלא להזכרה בעלמא ובגמר דין יכול לחזור והיה נראה שר"י סובר שאף בגמר דין אינו יכול לחזור לפיכך צריך שני עדים. אך בבבלי דף ל"ד לא משמע כן ע"ש ולקמן בהלכה ד' ואין להאריך:

'''{{עוגן1|נאמר}} כאן עדה כו'.''' הך מילתא לא שייך הכא מידי. ונראה דשייך לעיל סוף הלכה ח' וה"פ הא דר' בא פליג אר' אבהו דקאמר משמיה דר"י אף פחות מבן עשרים כו' הא דבעינן גדול בד"נ ילפינן בגז"ש נאמר כאן ושפטו העדה ונאמר להלן עד מתי וגו' ומרגלים גדולים היו שנאמר כלם אנשים. וכיון דמקרא ילפי' כבר נכלל במאי דאמרי' אין הכל כשרים בד"נ. כמ"ש לעיל [בה' ח'] בתו' בד"ה הסריס כו' ובד"ה דנין [שם] כו':

'''{{עוגן1|מייתי}} לה רב כו'.''' כאשר פירשתי בקונט' כן פי' בי"מ. והלשון דחוק מאוד לכך נראה דה"פ רב מפרש למשנתינו ולא היה יושב כו' כדפירשתי במתני' ולא תיקשי לך לימא עד האידנא הוה יתיבנא ברישא כו' דטוב לי ישיבתי עתה מאז כדתנן הוי כזנב לאריות כו' אבל העולם אומרים המשל הוי ראש לשועלים כו' ודייק להו מדתנן במשנתינו צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה ולא תנן סומכין הראשון שבראשונה אלא שאין טוב להראשון לדחות ממקומו שהוא הראש ואין הדבר כן אלא כדתנן באבות ולא תנן סומכין הראשון דכולהו ניידי ואין לתלות הסמיכה בו לבדו:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>