עריכת הדף "שיירי קרבן/סנהדרין/ג/יב" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|וחד}} אמר הביא תוך שלשים כו'.''' וקשה א"כ מאי אמרו לו כל ראיות כו' הא לר"י לתנא מציעא לעולם אין לו זמן יותר משלשים יום לכך נראה דר"א אמר תלתא אמוראין פליגי בדבר חד אמר הלכתא כל זמן שמביא ראיה סותר דהלכתא כרשב"ג וחד אמר הביא בתוך שלשים כו' דהלכתא כת"ק וחד אמר לעולם כו' דהכי ס"ל לרשב"ג:

'''{{עוגן1|והתנינן}} ארשב"ג כו' עיין בקונטרס.''' וקשה אדרבא מתני' משמע דוקא בשלא ידע בה כל עיקר כדתנן מה יעשה זה שלא מצא כו' ונראה מסיפא דסיפא פריך דוקא בשאמר אין לי ראיה וכשראה שנתחייב הוציא מתוך אפונדתו הוא דאינו נאמן אבל בשלא אמר אין לי ראיה וכשראה שנתחייב הוציא מאפונדתו ראיה נאמן וקשיא למ"ד אינו סותר עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר ובש"ע ח"מ סי' ך' כתב כן בהג"ה וכתב שכן מוכח מהטור. ואין צורך להוציא כן מהטור דממתני' יש להוכיח כן וכן מוכח מסוגיין וכמ"ש. והא דקאמר עד שיבטל ראיותיו לא תיקשי ליה ממתני' דמשמע שצריך שיכפור בראיותיו דסובר ביטול עדיף מכפירה ואידך פליג וכוותיה קיי"ל כמ"ש בש"ע סוף סי' כ"א:

'''{{עוגן1|שאל}} לר"י כו'.''' וא"ת מאי מיבעיא ליה וכי לא ידע מתני' וי"ל דאיירי בשאמרו לו כל ראיות שיש לך הביא תוך שלשים יום ומספקא ליה הלכתא כת"ק או כרשב"ג:

'''{{עוגן1|חד}} אמר יתקיים כו'.''' כתב הרא"ש כתובות פ"ב אר"י אמר שמואל עד ודיין מצטרפין כו' הלכך כיון שאין השטר מתקיים ע"פ עד אחד ודיין אחד אין אנו חוששין אם הדיינים קרובים להעדים ואף דגרסינן בירושלמי (ולעיל בפרקין) שלא יהיו העדים קרובים לדיינים היינו בעדים המעידים לפני הדיינים שאין מקבלין עליהן הזמה וטעמא דהזמה לא שייך הכא ע"כ. והריטב"א תמה ע"ז דהא הבבלי פליג וסובר שלא יהיו העדים קרובים זה עם זה גזירת המלך הוא שלא יהא הדבר נגמר ע"פ קרובים א"כ אף עד שהוא קרוב לדיין ה"ל כאלו הדבר יוצא ע"פ קרובים ע"ש ונ"ל דסובר הרא"ש דלא אמרינן פסול קרובים גזירת המלך אלא בעדים בלבד ואין למליף דייני מהם ותדע דדרשינן לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים וקשה דלמא אדיינים קאי לא יומתו אבות במשפט הבנים אבל עדות כשר דלעולם מסתבר לפסול טפי הדיינים משום קורבה מלפסול העדים כדאשכחן באוהב ושונא דפסול לדין וכשר לעדות לרבנן וצ"ל דפסול לדיין משום קורבה לא צריך קרא דכתיב אל השופט אשר יהיה בימים ההם ודריש ר"י הגלילי קרא אתי לקרוב ונתרחק דכשר כמפורש בבבלי דף כ"ח. ש"מ קרוב פסול לדין. לפ"ז קשה למה ליה קרא למעט עדים שלא יהיו קרובים לנידונים הא גמרינן דיינים מעדים כמפורש לעיל בפרקין א"כ אף עדים ניליף מדיינים שלא יהיו קרובים לנידונים אלא ודאי בעדים חידוש הוא דאם ראו ב"ד בעצמם א"צ עדים וכשראו משה ואהרן שהוברר הדבר להב"ד כאלו ראו בעצמם אפ"ה פסול ה"ל חידוש ולא גמרינן מיניה. ולא גמר מאחריני. ומהתימא על הש"ך שסומך על דברי הריטב"א והרי הרי"ף מביא דברי הירושלמי פ"ג דמכלתין ויש ליישב ועמ"ש גיטין פ"ט סוף ה"ח בתו' בד"ה אני כו'. וברא"ש פ' יש נוחלין. ועמש"ל פ' אחד ד"מ פ"ד ה"ח בד"ה דנין כו':

{{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק זה בורר'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>