עריכת הדף "
שיירי קרבן/סוטה/ט/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מתני'}} משנחשדו וכו'.''' בקונט' פירשתי דעזרא לא קניס אלא שמותר ליתן גם לכהנים. וע"כ לומר כן דאס"ד דתקנת עזרא היה שיותן לכהנים דוקא ולא ללוים א"כ מאי משנחשדו. ועיי' בבבלי ביבמות דף פ"ו. והרא"פ פי' כמ"ש פ"ב הוי היא אמר וכו' מדאר"י כמ"ד אין נותנים ש"מ דר"י גופא ס"ל נותנים ומתני' דהתם מוקי כמ"ד אין נותנים והשתא ר"ל דהכא פליג אר"י דהתם דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י ע"כ ופירושו תימא הא לא בא ר"י אלא לתירוצי מתני' דיבמות מנ"ל דפליג עלה אדרבא הא אר"י הלכה כסתם משנה. ומ"ש דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י אין בזה שום הכרח. ונ"ל לפרש עוד פי' אחר בסוגי' זו. דר"ל דאמר משנחשדו סובר דאין נותנין מעשר לכהונה אלא שהעם טעו וסברו דאע"ג דכתיב ואל הלים תדבר וגו' כהנים נמי איקרו לוים ואין הדבר כן דמעשר ראשון דוקא ללוי ולא לכהן. ומדלא מוקי ר"ל למתני' כמ"ד נותנין וכדאיתא בבבלי בפרקין ש"מ דקסבר ר"ל דלא נחלק אדם מעולם שיהיה מעשר לכהנים ור"י קאמר אתיא כמ"ד אין נותני' ש"מ דס"ל דאיכא מאן דפליג אך קשה למה העביר יוחנן הודיית מעשר טפי היה לו לתקן שיותן המעשר ללוים וכתורה יעשו. ולפי פירושי בקונט' ניחא הכל. וראיתי לתוס' שכתבו ביבמות דף פ"ו ע"ב בד"ה מר סבר וכו' ולראב"ע דקסבר מדאורייתא מעשר ניתן לכהנים וללוים מ"מ כיון דנצטוו לתתו אף ללוים כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם כשמפקיעין אותו מלוים לתתו כולו לכהנים אין זה כמצותו ע"כ. וקשה למה לא מצי למימרא בוידוי ונתתיו ללוי הא לראב"ע גם הכהנים איקרו לוים וי"ל מ"מ כיון דמסיים ככל מצותך משמע שהיה לו רצון לתתו לכהן או ללוי ואינו כן דהא כבר קנסוהו עזרא לתת לכהן דוקא. ועדיין הדבר דחוק והר"ש במ"ש כתב עיקר קרא משמע אלוי ממש: '''{{עוגן1|כהדא}} דתני וכו'.''' פי' הרא"פ כלומר וכ"ת מש"ה אף המפריש לא יתודה שלא לבייש שאינן מתודים הא כיון שמתודה בקול נמוך אין כאן ביוש ולא משני כלום ע"כ. אינו מחוור דלמה היו נוהגים כך קודם יוחנן. אבל לפי פירושי שבקונט' ניחא. מ"מ יש מכאן סמך מה שנוהגים הקוראים בתורה לקרות השקיפה בקול גבוה. ומנהגן של ישראל תורה: '''{{עוגן1|שהעמיד}} זוגות.''' פי' הרא"פ שתיקן בישראל שיהיה נשיא ואב"ד והן נקראין זוגות ככל אותן דקחשיב באבות והעמידן ככל גבולות ישראל והן היו משגיחין על הדבר וכו' ע"כ. ושגגה היא בידו הא מימות משה ואילך היה תמיד נשיא ואב"ד בישראל וכדאמרי' לעיל כל הזוגות שעמדו מימות משה וכו' וגם אותן השנויי' באבות מהן היו קודם ליוחנן כה"ג. ופי' שבקונטר' עיקר וכן הוא בערך ערך זוג ע"ש: '''{{עוגן1|מיכן}} ואילך משל אוצר.''' ונ"ל דהיינו מטעם שהסרבן צריך לשלם לזה יציאותיו ולא היה הפסד בזה לאוצר. מיהו לפ"ז נראה אף שלא יצא הנתבע חייב בדין צריך לשלם יציאותיו של התובע דהא מיהת הפסידו בסירוב'. ודלא כמ"ש הסמ"ע בשם הריב"ש בסי' יד ס"ק כז: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף