עריכת הדף "
שיירי קרבן/סוטה/ג/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|אינה}} מספקת לשתות וכו'.''' פירשתי בקונט' דמתני' כר"ע דסובר כר"ש מקריב מנחתה ואח"כ משקה וכ"ה מפורש בבבלי דף כ' ע"ב בגמ'. ותימא מהרמב"ם שפסק בפ"ג מה"ס משקה ואח"כ מקריב מנחתה והיינו כרבנן דר"ש בריש פרקין הא מחלוקת ואח"כ סתם הוא והלכה כסתם. ואף בפי' המשנה כתבו דמתני' אינה מספקת לשתות וכו' כר"ע אליבא דר"ש ואינה הלכה ע"כ ואין טעם בדבר. גם מהר"ב בפי' המשנה דפסק דלא כר"ש יש לתמוה אחרי שכתב דסתם דבתרי' כר"ש ומן התימ' שלא הרגישו בזה מפרשי הרמב"ם והר"ב וניחא לן בהא דברי רש"י בפי' התורה שכתב בפסוק והשקה את האשה וכו' אין זה סדר המעשה שהרי בתחלה מקריב מנחתה וכו' ע"כ וכתב הרא"ם אע"ג דר"ש ורבנן הלכה כרבנן פירש כפי פשטא דקרא וכו' ע"ש. ודבריו דחוקים שהרי פשטא דקרא הראשון עיקר ואידך מיותר לדרשא וכרבנן. אבל לפמ"ש לק"מ דסובר רש"י דהלכה כר"ש משום דמחלוקת ואח"כ סתם הוא והלכה כסתם. ודבר ברור ונאה ומתקבל הוא בעיני. ועמש"ל בפרקין בתו' בד"ה מודה ר"ש וכו': '''{{עוגן1|נאמר}} כל אותן יב"ח.''' כ' הי"מ כלו' יש לדחות דכל אותן יב"ח משום דהוא עסוק במצות תלו לו ולא דמי לזכות תולה דהיינו זכות שקודם הגזירה אבל כשהוא עסוק במצות אחר הגזירה כל זמן שיעסוק בהן יתלו לו עכ"ל. והדבר תימא בעיני שנראה בהיפך דאם הזכות שקודם הגזירה לא מהני לתלות כ"ש שלאחר הגזירה דלא יתלה אלא מיד כשנגזרה הגזירה יענש. וכל מה שפי' בסוגיא זו אינו מחוור בעיני. ופירושי שבקונט' עיקר וכפי שהגהתי מן התוספתא: '''{{עוגן1|אלא}} מנחת זכרון יש לה זכות וכו'.''' עיי' בי"מ פי' הסוגיא. ואין דבריו נראין דמפרש דמשני דנסתר כאן מדת כלל ופרט. וזה תימא שלא מצינו בדברי חכמי התלמוד שסתרו המדות שהתורה נדרשת בהן מפני קושיא. גם מ"ש בסוף דבריו דר"ע סובר כר"ש דאין זכות תולה במים המרים ע"ש. מלבד שדבריו סותרים דברי הש"ס בבלי דף כ' ע"ב דאמר התם דר"ע סובר זכות תולה. אלא שהתוספות כתבו שם בד"ה הא מני ר"ע וכו' דמדאמר ר"ע אלו נאמר מזכרת עון וכו' ש"מ דסובר שהזכות תולה ע"ש. לכן נ"ל פירושי שבקונט' עיקר והוא הנכון: '''{{עוגן1|כל}} הזכרונות שבתורה לטובה וכו'.''' וקשה הא כתיב ויזכור כי בשר המה וגו' יזכר עון אבותיו וגו' וי"ל דר"ט לא קאמר אלא זכרונות שבתורת משה ולא שבנביאים וכתובים: '''{{עוגן1|אית}} לי' זרע כשר לא זרע פסול.''' כתב הי"מ פי' לפי משנסחר' נאסרת לבעלה סד"א שתעמוד באיסורה דהיתה בכלל ויצא' לידון בדבר החדש לכן הוצרך הכתוב להחזירו לכללא וכו' וכשר ופסול דקאמר לאו דוקא וכו' ע"ש. ומלבד שדבריו דחוקים נראה שאין זה דבר יוצא מן הכלל. ונ"ל פירושי שבקונט'. ועי"ל דאיצטרך קרא למעט נשים הפסולות לו שאינן שותות כגון אלמנה לכה"ג וכו' דכתיב ונקחה ונזרעה זרע אין זה זרע כשר אלא פסול וכן הוא לקמן פ' הארוסה כמ"ש שם בפירושי וזה ברור: '''{{עוגן1|זיבח}} קיטר וניסך היה מת בב"ד.''' פירשתי בקונט' שהן נידונין בסייף וכו' ודין ד' מיתות עדיין לא נתפרשו להם וכ"פ רש"י ביומא פ"ו. וקשה מ"מ איך אמר משה שימו איש חרבו וגו' הא משה ודאי הוה ידע דין ד' מיתות דבסיני נאמרו לו כללות ופרטות ונ"ל דלכך לא נידונו בסקילה כיון שילא הותרו אלא בסייף שהרי המתרים בהם לא ידעו דין ד' מיתות והמותרה לדבר קל לכ"ע לא הותרה לחמור לכך נידונו בסייף אך נסתפקתי המותרה על עבירה שיש בה סקילה בסייף אי נהרג בסייף דמצי למימר אלו התרו בי בחמורה הייתי פורש שלא לעשות עבירה חמורה שדינה חמורה כל כך וצ"ע: '''{{עוגן1|ראה}} תאנה ביכורה וכו'.''' כתב הי"מ אמר שלא ליהנות ממנה אף שלבו תאב לה וזה שטות כי לא חייבה תורה בביכורים אלא לבה"מ אבל בשאין בה"מ קיים למה לא יהנה הוא מהם ע"כ. ואין נראה שצריך שיהיה הפסד או עברה בחסידותו. וכפי פירושו אין שום והפסד ועברה בדבר ואפשר שזהו מדרך שאחז"ל משחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין משום ביטול הקרבנות והנסכים ואף פרישות זה כיוצא בו ועוד למה לי' לש"ס לסיים במי שאפגע בו תחלה אתננה לו אלא ודאי פירושי שבקונטרס עיקר: '''{{עוגן1|יבוא}} עלי אם נתכוונתי לכך.''' כתב הי"מ ואיכא למידק למה הפסידה כתובתה בכך דגרסי' בפ' אלמנה ניזונת עלה דהא דתובעת כתובתה אין לה מזונות ובלבד בשופי אבל באונס לא כהדא ארמלתא דר' אבהו רימו ואמרו לה בר כהן בעי לך תבעה פורנא ואבדה מזונותיה מן דאיתידעון מיליא אעלון עובדה קומי ר' יוסי וחזרה למזונות. ומביאה הרא"ש ספ"ד דכתובות. ויראה דהך סוגיא פליג אדהכא והיינו דהרי"ף והרמב"ם לא הביאו סוגיא דכחובות דס"ל דהלכתא כסוגיא דהכא כיון דפירושא דמתני' מכות פרושין היא ועוד דבבבלי לא מייתי לתא דבלבד בשופי יכריע דהלכתא כסוגיא דהכא עכ"ל. ול"נ דלא פליגי סוגיות אהדדי דהדבר דחוק לפרש כוונת ר"א שאולי חפצה היא בכתובחה וכדפירשתי בקונט' וכ"פ הי"מ. דא"כ מאי האי דקאמר ומה נעביד לכון ואתון שטיין הלא אין הדבר הזה תלוי בהן ולמה קרא אותם שוטי' אולי אינה חפצה בכתובתה באשר היה באמת. לכן נ"ל דודאי ר"א כדין עשה שהיה מנהג המקום ההוא כמנהג אנשי יהודה כדתנן ס"פ נערה שנתפתתה שכותבין אם ירצו היורשין ליתן לך כתובתך לפיכך אם רצו היורשים נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה. אלא שזה המשיא עצה עשה דבר שלא יתנו לה כתובתה ויפטרו ממזונותיה ע"י תביעת הכתובה ואמר ר"א שמעולם לא היתה כוונתו לכך להפסידה כתובתה ומזונותיה. ובאמת לא הועיל היועץ הזה כלום אלא שר"א תירץ דבריו ואמר שזו מכות פרושים נגעו בה ולא הועילו. ופירוש זה ברור בעיני. אף שלתרץ הסוגיות אין צורך לפי' זה שאף לפי פי' הי"מ י"ל כן. דסוגיי' איירי במקום שנוהגים כיהודה. ועיי' בר"ן בכתובות פ' נערה מ"ש בשם הרא"ה ז"ל במחלה כתובתה ליתומי' ומ"ש הרי"ף והרמב"ם לא הביאו דסוגיא דהכא הלכתא היא כיון דפירושא דמתני' מכות פרושין היא ע"כ. אין בדברים אלו כדאי לדחות סוגיא דכחובות שהרי עוד פירושים אחרים נאמרו במתני' ומש"ע ועוד דבבבלי לא מיירי וכו'. כ"כ גם הב"י בא"ע סי' צ"ג. אבל ל"נ שהרי"ף והרמב"ם השמיטו לפי שאין צורך בו דהא לכך הפסידה מזונותיה משתבעה כתובתה בב"ד לפי שמחלה על מזונותיה וכיון דמחילה בטעות היא לא גרעה משאר מחילות ממון שהם בטעות שאינן כלום שכבר מבואר בדברי הרי"ף והרמב"ם. ובזה נעשה שלו' בין הסוגיות ובין הפוסקים כנ"ל ברור ונכון: '''{{עוגן1|בתולה}} ציימנית.''' כתב הי"מ אובדת בתוליה ע"י שהיא מתענה הרבה וכו' וכ"פ תוס' וכו' ונוטלת שם רע שאומרים שמתענית כדי לתלות בו איביד בתוליה וא"ל מפני שנחשדה בעברה כשלא תמצא בתולה ולא יתלו בתענית קאמר כי אין זה כילוי עולם אלא רעה לעצמה ע"כ ול"נ פירושי שבקונט' עיקר ונקראת מכלי עולם שאין תוכה כברה וכדפירשתי במתני' והוא מפי' הרמב"ם במשנה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף