עריכת הדף "שיירי קרבן/סוטה/ב/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|איתפלגון}} ר"י ור"ל וכו'.''' בבבלי דף י"ז ע"ב גרסי' אמר רבא כתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה. וכתבו תוס' בד"ה קודם וכו' ירושלמי ר' קריספא וכו' עד אינו על הסדר ותימא א"כ כמאן ס"ל לא כר"י ולא כר"י וכו' ע"כ כבר כתבתי ברי' מכלתין בתו' בד"ה כל מקום וכו' מה שנ"ל לתרץ קושיא זו ע"ש. עוד כ' תוס' שם בא"ד ותמה ר' דבפ' ד"מ אמר רבא וכו' כל מקום ששנו חכמים דרך מנין אין מוקדם ומאוחר חוץ מז' סממנין וכו' רב פפא אמר אף סדר יומא ואידך ההוא לחומרא בעלמא דמשמע הא לאו הכי הוה חשיב לי' ואמאי לא חשיב סדר סוטה הא איהו אמר הכא כתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה ומשמע בירושלמי דבעי כל הפרשה על הסדר ע"כ. ואני תמה בדבריהם אלו הרי רש"י פירש התם לחומרא בעלמא היינו שגזרת הכתוב הוא ולא משום חשיבות א"כ מאי קשי' להו מסדר סוטה וכי חשיבות איכא בסדר סוטה שהבאת המנחה הוא המעשה הראשון כפי סדר הפרשה כמ"ש תוס' ברפ"ב וכי זה עדיף משבועה והשקאה שהם העיקר כפי הנראה וכן בכל המעשים כולן אין בהן חשיבות כפי סדרן. ותימא לומר שתוס' פירשו הא דמשני האי לחומרא בעלמא היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר הלכך קשיא להו מסדר סוטה. דהא בסדר יומא קיימינן והא ודאי אפי' בדיעבד פסול דהא כתיב ביה חקה וכמ"ש תוס' בסמוך. הלכך פירש"י שם עיקר. וצע"ג. עוד כתבו תוס' שם בא"ד ונראה דלא חשיב אלא היכא דשנויין על הסדר וכו' וסדר הפרשה עיקר אבל סדר המשנה אפי' למצוה בעלמא לא ולהכי לא אמר נמי התם דאמר זהו סדר תמיד לאפוקי ממצות חליצה אבל לאפוקי מסדר סוטה ליכא למימר דאפי' בדיעבד נמי לא ע"כ. וכ' המהרש"א שתו' מפרשים הא דקאמר התם לאפוקי ממצות חליצה דלא הוה הסדר אפי' למצוה מיהו אם רוצה עושה כסדר הזה וכו' ע"ש. גם זה תימא הרי מפורש קאמר התם בש"ס ואר"י מצות חליצה קוראה וקורא חולצה ורוקקת וקוראה והוינן בה מאי קמ"ל מתני' היא הא קמ"ל מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה ע"כ הרי דסדר המשנה גבי חליצה מצוה הוא אלא דאי אפיך לית לן בה וזהו שדחק רש"י לפ' פי' אחר בסוגיא וכמ"ש המהרש"א ע"ש וצ"ע וע"ק הא אמרי' לקמן בין לרבנן בין לר"ש אם שינה סדר השקאה והקרבת המנחה כשר ולא פליגי אלא למצוה וי"ל מ"מ בסדר הפרשה הוא דהא כתיב והשקה קודם המנחה ולאחריה:

'''{{עוגן1|כותב}} ואח"כ משביע.''' כתב במשנה למלך פ"ג מה"ס הלכה א' וז"ל ודע דאע"ג דבמתני' פ"ב תנן בתחלה וכו' ואח"כ תנן על מה היא אומרת אמן דמשמע דהכתיבה היא קודם השבועה הא ודאי לית' דהא קי"ל כתבה קודם שתקבל' עליה פסולה ע"כ. וקשה דלא ה"ל למימר והא ודאי לית' שהרי פליגי בה ר"י ורשב"ל והא דפסק הרמב"ם כתבה קודם שתקבל עליה השבועה פסולה היינו משום דרבא אמר הכי בבבלי בפרקין והרב בכ"מ כתב בפ"ד מה"ס הלכה י"ב גרסי' בפ"ב דסוטה כתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה וכו' ואיני יודע למה השמיטו רבינו ואע"פ שבירושלמי נחלקו אם משביע ואת"כ כותב או כותב ואח"כ משביע לא היה להניח מלכתוב מאי דפשיטא לגמרא דידן ע"כ ותימא שהרי הרמב"ם כתב באותו פ' הלכה ז' דין זה מפורש כתבה קודם שתקבל עליה השבועה פסולה שנא' והשביע וכתב. ואפשר שלא היה כתוב כן בספרי הרב בכ"מ וצ"ע:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>