עריכת הדף "
שיירי קרבן/נזיר/ב/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|עד}} שבעים יום כו'.''' פי' בקונטרס הוא כפי' הרמב"ם אבל תו' פירשו עד שבעי' לא הפסיד כלום דמונה מאז עוד שלשים לנזירותו ולנזירת בנו ומגלח סוף ומ"ש בהג"ה שם הא דקאמר בסוגיין נולד ליום פ' סותר עשרה כו' משמע דמנין של בן עולה למנין ק' לנזירותו ע"ש. לפי פי' בקונטרס אין מכאן ראיה כלל דלעולם הוא מפסיד בנזירותו י' או עשרים יום. אך הא דאמרי' בגמרא הניח נזירותו כו' נטמא תוך י' ימים הראשונים סותר הכל כו'. קשיא להרמב"ם דהא לאו נזירותו הוא וכ"ת כיון דנזירות אריכתא הוא ה"ל כאלו נטמא תוך ימי נזירותו דא"כ קשיא נטמא תוך עשרים האחרונים אמאי אינו סותר הכל וי"ל כיון דשלמו המאה יום שנדר ה"ל כאלו כבר נשלמה הנזירות אע"ג דאין מנין הבן עולה לו דצריך למנות ל' שלאחר נזירת בנו מ"מ נשלם הנדר משא"כ בעשרים ימים האחרונים אינו סותר אלא כטומאה שלאחר מלאת א"נ י"ל לשיטת הרמב"ם דה"נ השלים נזירת בנו ובא להשלים נזירתו נטמא תוך עשרה ימים הראשונים כו'. והשתא הא דפליגי בנטמא תוך כ' ימים האחרונים אי סותר ל' או שבע דוקא קאמרי דנזירות בנו ודאי דלא סתר. וא"צ למה שדחקתי בפי' בקונטרס דהני סתירות מלבד נזירות בנו איירי. וכולא סוגיא מתפרשת יפה לפי הג"ה זו. ומכאן ראיה למ"ש הרמב"ם פ"ד מה' נזיר נטמא אחר נזירת בנו כשהתחיל להשלים נזירותו אינו סותר אלא עד נזירות בנו ע"כ. הן הדברים האמורים בסוגיין. ופסק כר"י דלעולם סותר כל נזירותו שהוא משלים שהן ל' יום ודלא כמ"ש הראב"ד ע"ש: '''{{עוגן1|אין}} יסבור ר"י כו' ויסתור הכל.''' וקשה הא מפורש תנן לקמן פ"ג נטמא יום ק"א סותר ל' רא"א שבעה. א"כ ה"נ כנטמא לאחר מלאת ולכ"ע אינו סותר הכל וי"ל אס"ד כסתירה דלאחר מלאת קאמר למה יסתור כלל דהא קיי"ל סתירה דלאחר מלאת אינה סותרת אלא ז' ולא פליגי ר"א ורבנן אלא ביום ק"א דוקא. והכא אין טעם לדחותו ליום ק"א דוקא: '''{{עוגן1|השלים}} נזירותו כו'.''' ותימא אמאי לא יגלח לנזירותו קודם נזירת בנו ע"כ לומר משום דמיד בשעת הלידה חל נזירות בנו ואסור בגילוח א"כ אף בתשלום נזירת בנו יהא אסור בגילוח דהא כבר חל נזירותו ואנן תנן שאין תגלחת פחות משלשים יום. בשלמא לפי' תו' ניחא דכתב תגלחת לאו דוקא דלעולם אינו מגלח אלא תשלום נזירת בנו ונזירותו ומגלח תגלחת אחת לשתיהן. אבל לפי' הרמב"ם שכתבתי בקונטרס במתני' קשה וי"ל קסבר הרמב"ם בשעת נזירות הבן קיבל על עצמו ג"כ התגלחת בתשלומין ואין נזירותו דקיבל עליו אח"כ חל לעכב תגלחתו משא"כ כאן. מיהו קשה דלעיל ה"ט גרסי' ר"ל וריב"ח תריהון אמרין לעולם אין נזירות בנו חלה עד שיביא קרבן ויגלח. ודוחק לומר דסתמא דש"ס דהכא פליג וצ"ע: '''{{עוגן1|הפריש}} קרבנותיו כו'.''' משמע כל היכא דמגלח תגלחת אחת לשתיהן אינו מביא אלא קרבן אחד. וקשה דבכל הסוגיא כתבו תו' דמגלח אחת בסוף ומביא שתי קרבנות כאחת. ולפי משמעות סוגיין אינו כן. ואף ר"י לא קאמר דמגלח וחוזר ומגלח אלא בשכבר הפריש קרבנותיו של נזירותו אבל בשלא הפריש אינו מביא אלא קרבן אחד. וכן מפרש בסמוך מגלח תגלחת אחת לשתיהן. וכן משמע פ"ג מלשון התוספתא לקמן שהבאתי שם בקונטרס. ועמ"ש לעיל בפרקין בד"ה ואח"כ כו' וצ"ע: '''{{עוגן1|הרי}} שהיה נזיר ומצורע כו'.''' יש ספרים שגורסי' כך בתוספתא. אבל בבבלי ס"פ שני נזירים ליתא להך בבא אחרונ'. ש"מ דסובר כר"י דאינו מגלח אחת לשתיהן בנזיר ונזיר. וא"ת מגופא דברייתא יש להוכיח דנזיר ונזיר מגלח תגלחת אחת לשתיהן דהא גם בנזיר ומצורע אלו אין חילוק ביניהן היו מגלחין תגלחת אחת לשתיהן וי"ל ודאי אף ר"י לא פליג אלא בשהפריש קרבנותיו דאז מחוייב בשתי תגלחת אבל בשלא הפריש מודה ר"י כמפורש לעיל וא"ת א"כ לפ"ז מאי פריך הש"ס לר"י מהך ברייתא דילמא איירי בשלא הפריש קרבנותיו וי"ל דא"כ מאי קמ"ל התנ' פשיטא דבשלא הפריש אינו מגלח אלא תגלחת אחת אלא ודאי לאשמועינן דאפי' הפריש אינו מגלח אלא תגלחת אחת. והרמב"ם לא ביאר דינים אלו ולא ידעתי למה וצ"ע: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך הריני נזיר'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף