עריכת הדף "שיירי קרבן/כתובות/יב/ג" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ולאו}} מתניתא היא.''' כתב הי"מ ולא מצי לתרוצי דאיצטרך לצוות שלא תנשא אלמנתו דהא לא מצי לאנסובי אלא לנשיא דכלי שנשתמש בו קדש לא ישתמש בו חול והנשיא העומד תחתיו הוא ר"ג בנו ע"כ. ותימא מאי קשיא ליה וכי חוב על אשתו לקיים צוואתו דנפרש דבריו כן אבל אם נאמר דצוואתו על בניו שלא יגרשוה מביתו ניחא. ועוד תימא תירוצו הא איצטרך לאשמועינן אולי ימות ר"ג בנו ויהיה נשיא אחר שלא תנשא לו. גם לא מצינו בשום מקום שתהא אשת הנשיא אסורה להנשא למי שאינו נשיא דמלך תנן ולא נשיא. ובכהן הגדול תנן ומיבמין את אשתו ונראה דלא עדיף נשיא מכה"ג:

'''{{עוגן1|מפני}} המחלוקת.''' כתב הי"מ אם יספדוהו בעיירות יבואו רבים מכפרים הסמוכים ולא תשא אותם הארץ ואתי לאנצויי הלכך יספדוהו בכרכים גדולים דשייכי כ"ע ע"כ. ופי' דחוק הלא אם יספדנו בכל העיירות יהיו מועטים בכל עיר ועיר ומה שפירשתי בקונט' עיקר:

'''{{עוגן1|ותהא}} ארוני נקובה לארץ.''' כאשר פירשתי בקונט' כ"כ הטור בי"ד סי' שס"ב ומסיים ולא תימא משום חביבותא דא"י אלא אפי' בח"ל דכתיב כי עפר אתה וגו' וכ"כ הרמב"ן. ותימא דבב"ר איתא ותהא ארוני נקובה לארץ מפני המבול ופי' הי"מ שלא יניחו הארון מגולה תוך המערה אלא שיתחבו אותו בקרקע כדרך הכוכין שעושים בכותלי המערות וטומנין בהם המתים מפני המבול שאם יבואו גשמים לא יצפוהו וצ"ע:

'''{{עוגן1|ויהבוני}} על סיטרא.''' כתב הטור י"ד סי' שס"ב ולדברי הכל נותנים המת על גביו ופניו למעלה והכי איתא בירוש' יהבוני על גבי לא עומד וכו' ע"כ וקשה הא מפורש כאן שלא יתננו על גבי רק על צדו גם הרמב"ן כתב הגירסא על סיטרא כמו שהיא לפנינו ומביאו הב"י שם ואפשר לומר דכוונת הטור למעט שלא יתננו פניו למטה וצ"ע שלא ביארו הפוסקים דין זה אדרבא הש"ך כתב שם על גביו דכל היכא דישכיבו באופן אחר או מעומד או יושב ה"ל דרך גנאי ע"כ מבואר שממעט שלא יתננו על צדו:

'''{{עוגן1|בגין}} סכנתא.''' כתב הי"מ שע"י שטרוד בהרהור ד"ת ישהא שם ויבא לידי סכנה מהחום או מזיקין א"נ וכו' כי בשהותו במרחץ יקנאו בו המזיקין שהוא אדם חשוב ויסתכן ע"כ ואין נראה דמרחץ מאו דכר שמיה ופירושי שבקונטרס עיקר:

'''{{עוגן1|שמע}} קליה דר"ח וכו' נפיש לר"ה יתיב ליה.''' עיין פירושי שבקונט'. ועי"ל דר"ח מרוב ענוותנותו אף שיצא הקול שאין עוד אחריו אלא יהודה בנו רצה למחול על כבודו. והשתא אתי שפיר הא דניתן לו השכר שלא יפסוק זרעו לעולם לפי שלא רצה להפסיק בין האב לבניו:

'''{{עוגן1|כיון}} שנשרפה א"י נעשה בהם מדת הדין.''' וקשה צדיקים שנקברו בתוכה למה נענשו בשרפה זו מיהו לפי מאי דמסיק מטלות היתה נשרפת י"ל דלאו כל הארץ היתה נשרפת ומקום קבורות צדיקים נשארת ונראה לפ"ז דגרסינן כשרים שבה מה היו עושין כלומר למה נשרפו אלו:

'''{{עוגן1|הן}} נוטלין גוש עפר וכו'.''' קשה מאי תועלת יש בגוש עפר שמניחין על הארון ואם בא לומר שקבורת א"י מכפרת וכיון שמניח הגוש על הארון הרי הוא כאלו נקבר שם קשה וכי בשביל כך אינן מטמאים וי"ל אחרי שנתכפרו עונותיו הרי הוא כצדיק ואין הצדיקים מטמאין אך קשה וכי מתי א"י שנקברו בא"י אין מטמאין וי"ל דמ"מ ליכא תו טומאה יתירה במתי ח"ל שבאים לשם ממתי א"י:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>