עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/רסט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רסט'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''המגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח''' ובו ו"ס:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{סמע|א}} {{שך|א}} {{קצהח|א}} {{באר הגולה|א}} {{נתיבותב|א}} המגביה מציאה {{באר היטב|א}} לחבירו {{באר הגולה|ב}} {{ביהגרא|ב}} אע"פ שלא אמר לו כלום זכה בה:

{{אות סעיף|ב}} {{ביהגרא|ג}} {{סמע|ב}} {{באר הגולה|ג}} שנים {{באר היטב|ב}} שהגביהו מציאה {{סמע|ג}} קנאוה {{באר היטב|ג}} שניהם:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ד}} הגביהה לו חרש או שוטה או קטן לא קנה הפקח לפי שאין להם דעת:

{{אות סעיף|ד}} {{נתיבותב|ב}} {{באר הגולה|ה}} {{קצהח|ב}} הגביהו חרש ופקח כאחד {{סמע|ד}} מתוך שלא קנה {{באר הגולה|ו}} {{באר היטב|ד}} פקח (נ"י חרש)לא קנה חרש (פקח) והחוטפה מידם זכה {{באר הגולה|ז}} ומיהו מה שביד כל אחד קנה {{באר הגולה|ח}} ואם היו שניהם חרשים תקנו חכמים שיקנו כדי שלא יבאו להתקוטט:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ט}} טלית שמונח חציה על גבי עמוד שגבוה {{ביהגרא|ד}} ג' טפחים וחציה על גבי קרקע ובא אחד והגביה ראש אחד שעל גבי קרקע {{סמע|ה}} וניתק ראש השני מעל גבי עמוד ונפל ע"ג קרקע קנאה כיון שראש האחד עדיין היא בידו וראש השני הי' מוגבה מכחו ג' טפחים מהארץ אבל אם לא הי' ראש השני עדיין בידו בעוד שהטלית באויר לא קנאה ואע"פ שהיה מוגבה מכחו ג' טפחים {{סמע|ו}} כיון שעתה כולו {{באר היטב|ה}} בארץ וכן אפילו ראש האחד בידו ולא ניתק ראש השני מעל גבי העמוד לא קנה אע"פ שאילו נתקו הי' מוגבה מכחו {{באר הגולה|י}} ואם טלית מונח על גב דף {{סמע|ז}} והכה {{שך|ב}} ועלה מכחו {{באר היטב|ו}} שלשה טפחים קנאו אבל אם לא עלה מכח הכאתו למעל' אלא נפל לארץ אפי' שהדף גבוה ג' טפחים לא קנה:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|כ}} היה רוכב ע"ג בהמה וראה את המציאה ואמר לחבירו זכה לי בה {{סמע|ח}} {{שך|ג}} {{נתיבותב|ג}} כיון {{באר היטב|ז}} שהגביהה לו {{באר הגולה|ל}} קנה הרוכב ואע"פ שלא הגיע לידו {{סמע|ט}} {{שך|ד}} {{נתיבותב|ד}} {{קצהח|ג}} {{ביהגרא|ה}} <small>ואין המגביה {{נתיבותב|ה}} נאמן לומר לצרכי הגבהתיה אפי' בעודה בידו) [טור] {{שך|ה}} {{נתיבותב|ו}} {{סמע|י}} {{קצהח|ד}} {{באר הגולה|מ}} </small>ואם א"ל {{באר היטב|ח}} תנה לי ונטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה הנוטל {{סמע|יא}} {{באר הגולה|נ}} ואם {{נתיבותב|ז}} משנתנה לרוכב אמר אני זכיתי בה תחלה לא אמר כלום: <small>הגה ראובן אמר לשמעון קנה לנו ביחד סחורה פלונית והלך שמעון וקנאה ואח"כ אמר {{נתיבותב|ח}} דקנאה לעצמו {{פתש|א}} {{ביהגרא|ו}} י"א דצריך לחלוק עם ראובן דהו"ל כמגביה מציאה לחבירו (מרדכי פ"ק דמציעא בשם ראב"ן) {{סמע|יב}} {{ביהגרא|ז}} וי"א דאם {{באר הגולה|ס}} לא היו לראובן {{באר היטב|ט}} דמים זכה שמעון במה שקנה ואם נתרצה לקנות לשניהן הוי ליה כאלו זכה לשניהן (שם בשם ראבי"ה) {{באר הגולה|ע}} </small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>