עריכת הדף "שולחן ערוך/חושן משפט/רמח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן רמח'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''הנותן מתנה לחבירו ואמר ליה ואחריך לפלוני.''' ובו י"ג סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{שך|א}} {{באר הגולה|א}} שכיב מרע שאמר {{סמע|א}} נכסי לפלוני {{נתיבותח|א}} {{באר היטב|א}} ואחריו לפלוני {{ביהגרא|א}} אין לשני אלא מה ששייר ראשון {{קצהח|א}} {{באר הגולה|ב}} ואם היה הראשון {{נתיבותב|א}} ראוי ליורשו {{ביהגרא|ב}} כגון {{סמע|ב}} שהיה {{נתיבותח|ב}} בן מכלל הבנים אין לשני כלום {{קצהח|ב}} {{ביהגרא|ג}} <small>(ואפי' אם גם השני ראוי לירש (המגיד פרק י"ב דזכיה וב"י בשם הר"ן) {{ביהגרא|ד}} וכן {{נתיבותב|ב}} אפילו {{סמע|ג}} {{באר היטב|ב}} הקדישה אחריו של ראשון {{סמע|ד}} {{באר הגולה|ג}} אין להקדש כלום (תשו' רשב"א סי' תש"ד וב"י בשם גאונים) {{שך|ב}} {{באר הגולה|ד}} {{ביהגרא|ה}} </small>שכל לשון מתנה {{באר היטב|ג}} ליורש הרי הוא כלשון ירושה {{פתש|א}} וירושה אין לה הפסק {{באר הגולה|ה}} ואע"פ שיאמר ואחריו לפלוני: <small>הגה {{נתיבותב|ג}} {{ביהגרא|ו}} ואם עשה הצואה במקום {{פתש|ב}} שנהגו לדון {{סמע|ה}} {{באר היטב|ד}} בערכאות של עכו"ם {{קצהח|ג}} ובאו אח"כ (למקום אחר) לדון בדיני ישראל לא אמרינן דירושה אין לה הפסק (ריב"ש סי' נ"ב) {{נתיבותח|ד}} {{נתיבותב|ד}} {{סמע|ו}} {{קצהח|ד}} {{באר הגולה|ו}} {{ביהגרא|ז}} </small>אבל {{שך|ג}} הבריא שנתן {{באר היטב|ה}} מתנת בריא על דרך זה וכתב ליה נכסי לך ואחריך לפלוני אין לשני {{פתש|ג}} אלא מה {{באר היטב|ו}} ששייר ראשון {{נתיבותח|ג}} אפי' היה הראשון ראוי ליורשו:

{{אות סעיף|ב}} {{שך|ד}} {{באר הגולה|ז}} שכיב מרע שאמר נכסי לך ואחריך לפלוני והיה הראשון ראוי ליורשו {{באר היטב|ז}} ופי' {{שך|ה}} ואמר {{נתיבותב|ה}} לא משום ירושה {{באר הגולה|ח}} אני נותן לך שאין לה הפסק אלא במתנה והרי הפסקתיה השני קונה מה ששייר ראשון {{סמע|ז}} {{באר הגולה|ט}} {{קצהח|ה}} לפיכך {{נתיבותב|ו}} אם נתן המעות ע"י שליש {{נתיבותח|ה}} {{באר היטב|ח}} {{ביהגרא|ח}} ואמר תנו לבני שקל בכל שבת ולא משום ירושה אני נותנה להם והנשאר מהנכסים אחר מותם יהיה לפלוני אין נותנים להם אלא שקל אע"פ שאינו מספיק להם <small>(וע"ל סי' רנ"ג סעיף ו')</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{שך|ו}} {{באר הגולה|י}} נכסי לפלוני ואחריו לפ' {{באר הגולה|כ}} ואחריו לפלוני מת ראשון קנה ב' מת ב' קנה ג' {{סמע|ח}} {{נתיבותח|ו}} מת שני בחיי ראשון הנכסים של יורשי {{באר היטב|ט}} ראשון {{סמע|ט}} {{קצהח|ו}} {{נתיבותח|ז}} {{נתיבותב|ז}} {{ביהגרא|ט}} <small>וכן דין שלישי עם השני {{באר הגולה|יב|•}} (המגיד הנ"ל) {{באר הגולה|ל}} </small>אע"פ שאמרנו אין לשני אלא מה ששייר ראשון {{סמע|י}} {{באר היטב|י}} אסור לראשון למכור או ליתן גופו אלא אוכל הפירות עד שימות ויזכה השני {{ביהגרא|י}} ואם עבר הא' ומכר {{ביהגרא|יא}} או נתן במתנה אין השני מוציא מיד הלקוחות {{ביהגרא|יב}} שאין לשני לא מהגוף ולא מהפירות אלא הנשאר {{באר הגולה|מ}} וכל המשיא {{באר היטב|יא}} עצה לראשון למכור {{סמע|יא}} {{נתיבותח|ח}} נקרא רשע {{באר הגולה|נ}} ואפי' היו בהם עבדים {{סמע|יב}} והוציאם הראשון לחירות {{באר הגולה|ס}} או כלים {{סמע|יג}} {{קצהח|ז}} ועשאם תכריכים {{באר היטב|יב}} למת מעשיו קיימים: <small>הגה {{ביהגרא|יג}} נתן לראשון הנכסים {{נתיבותב|ח}} {{קצהח|ח}} לעשר שנים ואח"כ לפלוני ומכרן הראשון {{נתיבותח|ט}} {{סמע|יד}} השני מוציא מיד הלקוחות שהרי לא נתן לו מתנה גמורה רק לזמן (טור)</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ע}} בד"א כשמכר הראשון או נתן מתנה לאחרים אבל אם מכרם {{נתיבותח|י}} לאחד מיורשיו או נתנם לו במתנה {{סמע|טו}} לא עשה כלום {{שך|ז}} {{באר הגולה|פ}} {{קצהח|ט}} וכן אם נתנם {{נתיבותב|ט}} מתנת שכיב מרע אפי' לאחרים לא עשה {{באר היטב|יג}} כלום שאין מתנת שכיב מרע קונה אלא לאחר מיתה {{סמע|טז}} {{נתיבותח|יא}} {{נתיבותב|י}} וכשימות {{נתיבותח|יב}} {{באר היטב|יד}} יקדם השני לזכות:

{{אות סעיף|ה}} {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|צ}} היה חוב על הראשון או כתובת אשה ובאו לב"ד ליפרע מנכסים אלו אע"פ שהראשון קיים {{סמע|יז}} {{נתיבותח|יג}} אין ב"ד {{באר היטב|טו}} מגבים אותם מגוף הנכסים אלא מהפירות בלבד שמין להם:

{{אות סעיף|ו}} {{סמע|יח}} {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|ק}} מת הראשון ובא בעל חובו ואשתו לגבות מנכסים אלו אין מגבין להם כלום אפילו {{סמע|יט}} עשאן אפותיקי או שיחדם לאשתו בכתובתה אינם גובים מנכסים אלו {{באר היטב|טז}} כלום אלא הרי הם של שני <small>(וכן נראה עיקר אע"פ שרבים חולקים)</small>:

{{אות סעיף|ז}} {{ביהגרא|טז}} {{באר הגולה|ר}} אין כל דברים הללו אמורים אלא באומר ואחריך לפלוני ולא אמר מהיום אבל אם א"ל ואחריך {{סמע|כ}} {{נתיבותח|יד}} מהיום לפלוני ומכר הראשון השני {{באר היטב|יז}} מוציא מיד הלקוחות: <small>הגה {{ביהגרא|יז}} וי"א {{סמע|כא}} {{קצהח|י}} דלא אמרינן בכה"ג דירושה אין לה הפסק (ב"י בשם תשו' הרשב"א והיא בתשו' להרמב"ן סי' מ"ה) {{סמע|כב}} {{נתיבותח|טו}} {{קצהח|יא}} {{ביהגרא|יח}} ויש {{באר היטב|יח}} חולקין וס"ל {{נתיבותב|יא}} דאין לחלק בין אמר מהיום או לא (שם בשם תשו' הרשב"א סימן תש"ד וכ"כ הנ"י בשמו ס"פ י"נ) אבל הסברא ראשונה נראה עיקר {{סמע|כג}} {{באר הגולה|ש}} {{ביהגרא|יט}} </small>וכן אם מת שני בחיי ראשון יחזירו ליורשי {{באר היטב|יט}} שני {{ביהגרא|כ}} ואם הם שלשה ואמר לא' ואחריך מהיום לפ' ואחריו מהיום לפ' ראשון ושני לא קנו אלא הפירות והשלישי קנה הגוף מהיום ופירות לאחר מיתת השני {{ביהגרא|כא}} והוא שבאו ליד שני תחלה הילכך אם מת שני בחיי ראשון {{סמע|כד}} {{נתיבותח|טז}} {{באר הגולה|ת}} יחזירו ליורשי נותן: <small>הגה {{באר הגולה|א}} ואין כל דברים אלו אמורים אלא שאמר נכסי לך ואחריך לפלוני {{קצהח|יב}} אבל אם אמר {{סמע|כה}} אחריך לי {{ביהגרא|כב}} או ליורשי אם מכרן הראשון ומת הנותן או יורשיו מוציאים מיד הלוקח ({{באר הגולה|ב}} טור) {{ביהגרא|כג}} ואפי' לא אמר ואחריך לי או ליורשי רק אמר נכסי נתונים לך כל ימי חייך אין לו בהן רק פירות ואם מכרן הנותן או יורשיו מוציאין מיד הלוקח (ריב"ש סי' ת"ע) {{סמע|כו}} {{ביהגרא|כד}} אמר {{שך|ח}} {{נתיבותח|יז}} {{נתיבותב|יב}} אחריך ליורשי והיה לו בת ומתה בחיי המקבל והניחה זרע {{סמע|כז}} {{נתיבותח|יח}} {{נתיבותב|יג}} {{באר היטב|כ}} זרעה עומד {{באר היטב|כא}} במקומה {{ביהגרא|כה}} אבל אם אין לה זרע אין שאר יורשים עומדין במקומה {{ביהגרא|כו}} אא"כ אמר מעכשיו ליורשי {{סמע|כח}} דאז זכתה הבת {{באר היטב|כב}} מחיים {{ביהגרא|כז}} (טור) אמר נכסי לפלוני ואחריו ליורשי והיה לו בשעת הנתינה בת אחת ואח"כ נולדו לו בנים י"א דזכתה בהן הבת דלא היה כוונתו רק על היורשים שהיו לו בשעת המתנה (הגהות מרדכי) כנ"ל {{ביהגרא|כח}} אמר נכסי לך {{סמע|כט}} {{נתיבותב|יד}} ואחריך {{באר היטב|כג}} ליורשיך י"א דהוי כאלו אמר ואחריך לפלוני ואם מתו יורשיו בחיי המקבל אין יורשי יורשיו נוטלין כלום אא"כ אמר ואחריך ליורשיך מעכשיו ודוקא שאמר אחריך ליורשיך {{פתש|ד}} אבל מה שכותבין בשטרות לך וליורשיך {{סמע|ל}} אינו אלא {{באר היטב|כד}} לשופרא דשטרי (הר"ן) {{ביהגרא|כט}} וי"ח (הרא"ש בתשו' כלל פ"ד סי"ג) {{נתיבותח|יט}} {{סמע|לא}} ראובן שנתן מתנה ללוי והתנה עמו איזה תנאי ואם יעבור התנאי יהיו הנכסים של שמעון (מעכשיו) ואח"כ נתן שמעון כל זכות שיש לו במתנה זו ללוי מעכשיו ומת {{ביהגרא|ל}} אע"פ שלוי עובר על התנאי {{סמע|לב}} זכה בנכסיו {{נתיבותח|כ}} מכח {{באר היטב|כה}} שמעון (טור בשם הרא"ש כלל פ"א שאלה ב')</small>:

{{אות סעיף|ח}} {{שך|ט}} {{באר הגולה|ג}} שכיב מרע שאמר {{באר היטב|כו}} לאשה פנויה נכסי לך ואחריך לפלוני {{ביהגרא|לא}} ולא אמר מהיום ועמדה ונשאת {{נתיבותב|טו}} {{קצהח|יג}} בעל לוקח הוי ואין השני מוציא מיד הבעל {{באר הגולה|ד}} ואם אמר לה כשהיא נשואה ומתה השני מוציא מיד הבעל שכיון שזיכה בנכסים על תנאי זה כשהיא נשואה נמצא {{סמע|לג}} {{נתיבותח|כא}} כאלו אמר לה {{באר היטב|כז}} בפירוש אחריך יקנה פלוני לא הבעל לפיכך אם מכרה נכסים אלו כשהיא תחת בעלה ומתה תחת בעלה {{באר הגולה|ה}} יעמדו הנכסים ביד הלוקח:

{{אות סעיף|ט}} {{סמע|לד}} {{באר הגולה|ו}} האומר {{נתיבותב|טז}} נכסי לאמי ואחריה {{שך|י}} {{באר היטב|כח}} ליורשיה והיתה לו בת נשואה ומתה הבת בחיי בעלה ובחיי אם אביה אין הבעל יורש אותם נכסים מפני שהם {{באר הגולה|ז}} ראויים לאשתו ולא זכתה בהם האשה אלא אחר שמתה {{באר הגולה|לא|•}} {{נתיבותח|כב}} אבל אם הניחה הבת בן או בת היו יורשים הנכסים שמשמע יורשיה ואפילו יורשי יורשים {{ביהגרא|לב}} {{באר הגולה|לב|•}} ואילו אמר לכשתמות הזקנה הרי הם לבתו מעכשיו {{סמע|לה}} היה הבעל {{באר היטב|כט}} יורש אותם אחר מיתת אשתו:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|ח}} הנותן מתנה ואמר מטלטלין שיש לי לפלוני נוטל כל כלי תשמישו אבל לא {{סמע|לו}} חטין ושעורים {{באר היטב|ל}} וכיוצא בהם ואם אמר כל המטלטלים {{שך|יא}} שלי {{נתיבותח|כג}} נוטל {{באר היטב|לא}} הכל {{סמע|לז}} {{נתיבותח|כד}} {{באר הגולה|ט}} {{ביהגרא|לג}} והעבדים בכלל {{באר היטב|לב}} המטלטלים אבל לא {{סמע|לח}} {{נתיבותח|כה}} ריחיים {{באר היטב|לג}} התחתונה וכיוצא בהם שהרי היא מחוברת לארץ {{באר הגולה|י}} ואם אמר כל המטלטל נוטל אף רחיים התחתונה וכיוצא בהם:

{{אות סעיף|יא}} {{שך|יב}} {{באר הגולה|כ}} {{פתש|ה}} אמר {{סמע|לט}} {{באר היטב|לד}} נכסי לפ' נוטל כל המטלטלים וכל הקרקעות והבגדים והעבדים והבהמות והעופות והתפילין עם שאר {{שך|יג}} {{באר היטב|לה}} ספרים {{פתש|ו}} הכל בכלל נכסים {{באר הגולה|ל}} {{פתש|ז}} אבל {{סמע|מ}} ספר תורה יש בו ספק אם הוא בכלל נכסים או אינו לפיכך {{סמע|מא}} {{שך|יד}} אם {{באר היטב|לו}} תפסו אין מוציאין מידו {{ביהגרא|לד}} <small>(אמר לתת לה בגדיה {{פתש|ח}} כל מה שמקרי בגד הוא בכלל בין בגדי חול בין בגדי שבת) (הרא"ש סוף כלל ע"ז)</small>:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|מ}} הכותב לחבירו שנתן לו ד' אמות קרקע ואגבן כל מטלטלין שיש לו בין זהב וכסף בין שאר כל כלים גדולים וקטנים ובגדי פשתן וצמר ומשי וכל מה ששמו ממון וכל מה ששמו נכסים לא קנה {{ביהגרא|לה}} לא קרקעות מפני שאין קרקע נקנה באגב ולא עבדים {{סמע|מב}} משום {{באר הגולה|נ}} דקי"ל החזיק בקרקעות לא קנה עבדים {{ביהגרא|לו}} ולא ספר תורה <small>(מיהו {{סמע|מג}} בספר תורה אם תפס אין מוציאין ממנו) (טור)</small>:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ס}} הנותן לחבירו כל נכסיו מטלטלי אגב מקרקעי {{נתיבותח|כו}} {{ביהגרא|לז}} ולא שייר ליורשיו אלא חמשה זהובים והיו לו בביתו שטרי חובות {{סמע|מד}} אם {{שך|טו}} מתנת שכיב מרע היתה {{באר הגולה|ע}} {{באר היטב|לז}} קנה {{ביהגרא|לח}} דשטרות בכלל נכסים הם {{שך|טז}} {{ביהגרא|לט}} אבל אם היתה מתנת {{באר היטב|לח}} בריא לא קנה {{נתיבותח|כז}} כיון {{שך|יז}} {{נתיבותב|יז}} דלא {{באר היטב|לט}} כתב ליה קנה אינהו וכל שיעבודא דאית בהו ולכן יזכו בהן {{באר היטב|מ}} היורשין: <small>הגה ואפי' היה המקבל עצמו חייב לנותן בשטר צריך לשלם ליורשיו דמאחר דלא מחל לו החוב רק הקנה לו השטרות ומאחר דלא קנה השטר גם החוב לא נמחל (ב"י ס"ס ר"ן בשם הרשב"א)</small>:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>