עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/שלד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שלד'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני דליקה בשבת.''' ובו כ"ז סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} נפלה דליקה בשבת אם הוא בלילה קודם סעודה יכול להציל כדי מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה ובשחרית מזון שתי סעודות ובמנחה מזון סעודה אחת {{באר הגולה|ב}} ודוקא בני הבית שהדליקה בו לא יצילו יותר {{טז|א}} משום דאיכא {{באר היטב|א}} למיחש שמתוך שטרודים בהצלה ישכחו השבת ויכבו אבל בתים הקרובים ויראים שתגיע להם הדליקה יכולים להציל כל מה שירצו:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} {{טז|ב}} {{מגא|א}} יש מתירים {{באר היטב|ב}} לטלטל מעות ודברים המוקצים כדי להצילם מפני הדליקה או מאנסים הבאים לגזלם דבמקום פסידא {{מגא|ב}} אין לחוש לאיסור מוקצה {{באר הגולה|ד}} {{מגא|ג}} {{באר היטב|ג}} ויש אוסרים ואפילו לומר לעכו"ם לטלטל סחורה הנפסדת מחמת גשמים {{באר הגולה|ה}} יש מי שאוסר <small> (וע"ל סי' ש"ז סעיף י"ט):</small>

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|ו}} {{מגא|ד}} הציל {{באר היטב|ד}} פת {{מגא|ה}} נקיה לא יציל {{טז|ג}} פת הדראה <small> (פי' פת שניטל הדרה דהיינו פת סובין) </small> אבל {{באר היטב|ה}} איפכא שרי:

{{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ז}} מצילין מיום הכיפורים לשבת {{טז|ד}} אבל לא {{מגא|ו}} משבת {{באר היטב|ו}} ליום הכפורים וי"ט ולא לשבת הבאה {{באר הגולה|ח}} אבל מיום הכפורים {{מגא|ז}} למוצאי יום הכפורים מצילים מזון סעודה אחת:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ט}} מצילין לחולה ולזקן ולרעבתן כבינוני:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|י}} הא דאין מצילין אלא מזון שלש סעודות היינו דוקא בשני כלים אבל בכלי א' מצילים אפי' יש בו מאה סעודות {{באר הגולה|כ}} ואפי' {{מגא|ח}} פירש {{באר היטב|ז}} טליתו וקיפל והביא לתוכו וחזר וקיפל והביא לתוכו מותר כיון שמוציא הכל בפעם א':

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|ל}} ומותר להציל כלי {{מגא|ט}} תשמישו {{באר הגולה|מ}} {{באר היטב|ח}} הצריכים לו לאותו היום כגון כוסות וקיתוניות:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|נ}} ולובש כל מה שיכול ללבוש ומוציא ופושט {{טז|ה}} וחוזר ולובש ומוציא ופושט {{באר הגולה|ס}} ויש מי שאומר שאינו לובש ומוציא אלא פעם אחת בלבד:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|ע}} ואומר לאחרים בואו והצילו לכם כל אחד {{מגא|י}} מזון שלש סעודות ויכולים ללבוש כל מה שיכלו ללבוש ואם רוצים זוכים בו {{אשל אברהם|א}} מן ההפקר {{באר הגולה|פ}} {{מגא|יא}} כיון {{באר היטב|ט}} שאמר הצילו לכם {{מגא|יב}} ואם אינם רוצים לזכות אלא רוצים להחזירו לקבל שכר על הצלתם הרשות בידם {{מגא|יג}} {{טז|ו}} ולא הוי שכר שבת:

{{אות סעיף|י}} {{טז|ז}} כל הצלה שאמרנו {{באר הגולה|צ}} אינה אלא לחצר אחרת המעורבת אבל לא לשאינה מעורבת: <small>הגה {{מגא|יד}} ויש {{באר היטב|י}} מקילין אף לשאינו מעורבת (סמ"ג והגהות מרדכי):</small>

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|ק}} {{טז|ח}} יש אומרים דכל הצלה שאמרנו היא לחצר ומבוי הסמוכים לרשות הרבים וגם אינם מקורים דמו לרשות הרבים ומשום הכי אין מתירין להציל אלא מזון שלש סעודות וכלים הצריכים אבל לבית אחר שעירב עמו יכול להוציא כל מה שירצה {{באר הגולה|ר}} ואף לחצר לא אמרו אלא לחצר חבירו אבל לחצר שלו שאינה צריכה עירוב יכול להוציא כל מה שירצה {{באר הגולה|ש}} ויש אומרים שאין חילוק:

{{אות סעיף|יב}} {{באר הגולה|ת}} כל {{מגא|טו}} כתבי הקדש {{טז|ט}} מצילין {{באר הגולה|א}} {{מגא|טז}} {{באר היטב|יא}} האידנא מפני הדליקה וקורים בהם אפי' כתובים בכל לשון {{באר הגולה|ב}} אפי' כתובים בסם ובסיקרא <small> (פי' מיני צבעים) </small> ובכל דבר {{באר הגולה|ג}} וכן מטבע ברכות שטבעו חכמים מצילים אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפא <small> (פירוש מקום מגולה והפקר) </small> {{באר הגולה|ד}} וכן תרגום שכתבו עברי כגון יגר שהדותא וכדנא תימרון להון ועברי שכתבו תרגום או בלשון אחר שאותו העם {{מגא|יז}} {{באר היטב|יב}} בקיאים בו {{באר הגולה|ה}} וכן ספר תורה שיש בו ללקט {{טז|י}} פ"ה אותיות מתוך תיבות שלימות או שיש בו אזכרה מצילין אותה:

{{אות סעיף|יג}} {{באר הגולה|ו}} יש מי שאומר דמגלת אסתר {{טז|יא}} הואיל ואין בה אזכרות אם אינה כתובה כמשפטה {{מגא|יח}} {{באר היטב|יג}} {{שערי תשובה|יג}} אשורית על העור ובדיו אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|ז}} {{טז|יב}} הקמיעין שיש בהם פסוקים אין מצילין אותם מפני הדליקה {{באר הגולה|ח}} {{מגא|יט}} {{באר היטב|יד}} ויש אומרים {{אשל אברהם|ב}} שמצילין:

{{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|ט}} מצילים תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אע"פ שיש בתוכן מעות {{באר הגולה|י}} והוא הדין לשאר כתבי הקדש:

{{אות סעיף|טז}} {{באר הגולה|כ}} אם הניח {{טז|יג}} תפילין בארנקי <small>[פי' כיס] </small> מלא מעות יכול להצילו מפני הדליקה או מפני הגנבים והגזלנים למקום שיכול להציל התפילין {{באר הגולה|ל}} {{מגא|כ}} ויש מי שאומר דהיינו דוק' {{באר היטב|טו}} כשהניחם שם מערב שבת:

{{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|מ}} {{מגא|כא}}  יש מתירים להציל דסקיא מליאה מעות {{טז|יד}} על ידי ככר או תינוק מן הדליקה או מן הגנבים והגזלנים {{באר הגולה|נ}} ודוק' לרה"י אבל לא לחצר {{מגא|כב}} שאינה מעורבת {{באר הגולה|לז|•}} מצילין הספרים אפילו לחצר שאינה מעורבת ולמבוי <small>[פי' מקום שנכנסים ממנו לחצירות] </small> {{באר הגולה|ס}} שלא נשתתפו בו {{באר הגולה|ע}} {{טז|טו}} ובלבד שיהיו בו שלשה מחיצות ולחי:

{{אות סעיף|יח}} {{באר הגולה|פ}}  כתבו משום גאון {{מגא|כג}} שמותר לומר לעכו"ם להציל ספרים מן הדליקה אפי' דרך רשות הרבים:

{{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|צ}} כל מה שמותר להציל מפני הדליקה מותר להציל ממים ומשאר דברים המאבדים:

{{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|ק}} {{מגא|כד}} {{באר היטב|טז}} הגליונים שלמעלה ושלמטה ושבין פרשה לפרשה ושבין דף לדף ושבתחלת הספר ושבסוף הספר אין מצילין אותם:

{{אות סעיף|כא}} {{באר הגולה|ר}} האפיקורסים דהיינו האדוקים בעבודת אלילים וכן <small>[מומרים לע"א] </small> שכתבו להם כתבי הקדש אין מצילין אותן {{טז|טז}} ואף בחול שורפן {{באר היטב|יז}} עם האזכרות שבהן:

{{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|ש}}  תיבה שאחז בה האור יכול לפרוס עור של גדי מצדה האחת שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה {{באר הגולה|ת}} אפי' כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר. <small>הגה במקום פסידא [מרדכי פרק כ"כ]:</small>

{{אות סעיף|כג}} {{באר הגולה|א}} טלית שאחז בו האור פושטה ומתכסה בה ואינו חושש אם תכבה {{באר הגולה|ב}} {{טז|יז}} ויש מי שאומר שצריך {{מגא|כה}} שלא {{באר היטב|יח}} יתכוין לכך: <small>הגה מותר לכפות קערה על הנר שלא יאחוז בקורה [טור] ועיין לעיל סי' רע"ו ס"ה:</small>

{{אות סעיף|כד}} {{באר הגולה|ג}}  יש אומרים {{טז|יח}} {{מגא|כו}} שאין יכול ליתן עליו {{באר היטב|יט}} משקין כדי שיכבה כשיגיע להם {{באר הגולה|ד}} ויש אומרים שמותר לעשות כן בשאר משקי' חוץ מן המים משום כיבוס {{באר הגולה|ה}} ויש מתירים אפי' {{באר היטב|כ}} במים ודברי סברא שנית נראים:

{{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|ו}} {{מגא|כז}} {{באר היטב|כא}} נכרי {{מגא|כח}} שבא לכבות אין צריך למחות בידו {{טז|יט}} אבל קטן שבא לכבות {{מגא|כט}} צריך למחות בידו:

{{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|ז}} {{מגא|ל}} יכול לומר בפני עכו"ם כל {{באר היטב|כב}} המכבה אינו מפסיד {{באר הגולה|ח}} אף אם אינו מזומן כאן יכול לקרותו שיבא אע"פ שודאי יכבה כשיבא וכן כל כיוצ' בזה בהיזק הבא פתאום כגון אם נתרועעה חבית של יין יכול לקרוא עכו"ם אע"פ שודאי יתקננה כשיבא: <small>הגה וכל הדינים הנזכרים בדיני הדליקה הני מילי בימיהם אבל בזמן הזה אותם השרויין בין עכו"ם והיא חשש סכנת נפשות כתבו הראשונים והאחרונים זכרונם לברכה שמותר לכבות דליקתם בשבת משום דיש בה סכנת נפשות והזריז הרי זה משובח ומ"מ הכל לפי הענין אם היו בטוחים בודאי שלא יהיה להם סכנה בדבר אסור לכבות אבל בחשש סכנת ספק מותר לכבות אפילו הדליקה בביתו של עכו"ם וכן נוהגין [תרומת הדשן סימן נ"ח והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו בשם א"ז] ודוקא לכבות הדליקה דהוי מלאכה {{מגא|לא}} שאינה צריכה לגופה ויש סכנה אם לא יכבה אבל אסור לחלל שבת כדי להציל [ממון] {{מגא|לב}} ואם {{באר היטב|כג}} {{שערי תשובה|כג}} עבר וחילל {{מגא|לג}} צריך {{באר היטב|כד}} {{שערי תשובה|כד}} להתענות ארבעים יום שני וחמישי ולא ישתה {{באר היטב|כה}} יין {{טז|כ}} ולא יאכל בשר ויתן במקו' חטאת {{מגא|לד}} י"ח {{באר היטב|כו}} פשיטים צדקה ואם ירצה לפדות התענית יתן בעד כל יום י"ב פשיטים לצדקה [פסקי מהרא"י סי' ט' ועיין בטור יורה דעה מהלכות נדה סימן קפ"ה]:</small>

{{אות סעיף|כז}} {{באר הגולה|ט}} גחלת המונחת במקום שרבים ניזוקים בה יכול לכבותה בין אם היא של מתכת {{באר הגולה|י}} בין אם היא {{מגא|לה}} של עץ {{באר הגולה|כ}} והרמב"ם {{טז|כא}} אוסר בשל עץ {{באר הגולה|נז|•}} :
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>