עריכת הדף "שואל ומשיב/א/ב/קנ" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
שלום וכו' לכבוד הרב החריף המופלג ירא ושלם מו' בצלאל דוב ני' מקאזווא מכתבו הגיעני עם שטר העסקא הנ"ל וכמבוקשו אחתום אותו בחותם שלי למען יהי לאות כי שלח שטר עסקא אחרת ואשר בקש להשיבו על אתר אודות אשר תובע בעהש"ט סך הלז הכתוב בשטר עסקא וגם עוד ארבעה עשר רייניש שהלוה להמנוח בחייו וגם תנור בית החורף טוען שעשה בעד עשרה ר"כ והיתום טוען כי לא פקד עליו אביו כלום והוא תובע עוד שכר דירה בעד דירתו ומע"כ צדד בעד היתומים כחובה וכמשפט ובקש להשיב על כל פרט מדבריו יאמין לו מעל' כי לולא שאני מכיר אותו מאז לא הייתי משיב כי רבות טרדותי ואין לי זמן הכושר להשיב אך לאהבתו אשיב בקצרה מ"ש מעל' כיון שלא כתב נאמנות מפורש יכולים לטעון שפרוע כמבואר בסי' ס"ט ס"ה ובש"ך שם יפה כתב ואף שהט"ז חולק שם הנה מ"ש הט"ז לדחות ראית שו"ת מיימוני כבר כתבתי בגליון שם שהרגיש בזה בשו"ת מיימוני בסוף דבריו יעו"ש וגם בגוף הדבר יעיין מ"ש בשו"ת נו"ב מהדו"ק ח' חו"מ סימן ח' להאור חדש ובאמת מ"ש בנו"ב לישב הדברים תמוהים והארכתי בזה בתשובה והבאתי דברי שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ל"ב ובאמת אני אמרתי להיפך דבלא נתן נאמנות לא יהי' נאמן לגבי יתמי בכ"י אבל בנתן נאמנות בודאי אינו נאמן לגבי יתמי והטעם דבאמת אם נימא דגם בכת"י ל"ש טענת פרעתי דלמה הניח בידו הכתב א"כ י"ל דכל שהאמין לו א"כ האמינו ולא חש להניח הכת"י וא"כ ניהו דממנ"פ הרי האמינו ואיך יוכל לטעון פרעתי אבל ז"א כיון דלגבי יתמי ל"מ נאמנות סתם א"כ אדרבה יכולים היתומים לטעון שאביה' פרע ול"ש א"כ כ"י בידי מה במי דז"א דהרי הוא באמת האמינו ומלקוחות לא גבי בכת"י א"כ לא חש כלל והניח בידו הכתב ולא חש כלל אבל כשלא נתן נאמנות שייך לומר דאם איתא דפרע למה הניח הכת"י אך כ"ז אנו צריכין להדיעה דבכת"י אינו נאמן לטעון פרעתי אבל לדידן דהוה ס"ד כמ"ש הש"ך א"כ נהי דנתן נאמנות סתם אבל לגבי היורשים ל"מ ויכולים לטעון שהאב פרע ואינו גובה וז"ב כשמש וע"כ לא טרחתי להעתיק כל מ"ש בתשובה ליישב קושיות הנו"ב שם וגם בכנה"ג שם האריך בזה ובלא"ה קשה עתיקא ואני טרוד מאד.

וגם שאר דברי מעכ"ת דברי תורה ויפה כתב שיוכל לטעון נאנסו ועל חלק המלוה צריך לשבע וגם ניכר שלא הי' משכנתא כלל שבלשון השטר נכתב שנתפשר עם בעל השטר וע"כ הדבר ברור דעכ"פ מספק אין יכול להוציא מידם.

ושכר הדירה שתובע היתום מבעל השטר ג"כ אינו מבורר ויבצעו תמימים ביניהם והדין דין אמת שעכ"פ בעל השטר א"י לתבוע מהיתום שום דבר וגם הוא ירא שמים וירא מגזל היתומים ויתפשר עמם בעד שכר דירה שלו שדר מאז כלה המשכנתא וגם שכר הקאמרניק שנדחה בשביל בעל השטר ויחוש לנפשו מדין שמים שהוא דיין אלמנות ואבי יתומים כנלפענ"ד.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>