עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ג/רצח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ענין רצח:''' 

מה שאמרו בירוש' {{ממ|[[ירושלמי/מגילה/א/ד|מגילה פ"ק ה"ד]]}} דסעודת פורים אינה נעשית בשבת ונדחית לאחר השבת אין לנו בגמרא דידן מי שהוא חולק על זה ומה שאמרו בפ' בני העיר {{ממ|[[בבלי/מגילה/ל/א|מגילה ל' ע"א]]}} גבי פורים שחל להיות בע"ש דמאחרין פרשת זכור. דכיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשייה וזכירה כהדדי אתין ומשמע מהכא דבשבת עושין סעודת פורים. דאי לאו הכי אתיין כי הדדי והלא קריאה קדמה וסעודה מתאחרת אינו קשה כלל חדא דעיקר תקנת אנשי כנסת הגדולה קריאה בשבת הוא ורבנן בתראי הוא דגזור שמא יעבירנה ד' אמות וכיון דמעיקרא הכי אתקון זכירה ועשייה בעיקר תקנה כי הדדי נינהו ומשום גזרה דרבה לא זזו פרשיות ממקומם ועוד אכתי איכא איסור הספד ותענית באותו יום דאיפשר דמשום שבת גופיה לא מיתסר בהספד דלא אשכחן דשבת איקרי יום שמחה אלא עונג באכילה ויש אבלות בשבת בצנעה ומשום פורים מיתסר ויש כן בתענית למאן דציים כוליה שתא כמר בריה דרבינא בפ' אלו דברים בפסח {{ממ|[[בבלי/פסחים/סח/ב|ס"ח ע"ב]]}} משום איסור וכדאמר' התם מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא לבר מיום דעצרתא ופורייא ומעלי יומא דכפורי ומשמע דכל שתא ציים בר מהני יומי ואפי' בשבת דאי לאו הוה אמרינן בפירוש ובר משבתא וכדאמר רבא התם {{ממ|שם}} הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם וא"כ כיון דעיקר תקנה דסעודת פורים אינה אלא שלא להתענות ורבוי סעודה מדרבנן בלחוד הוא זכירה ועשייה דעיקר תקנה כי הדדי נינהו ועוד דאע"ג דקריאה וסעודה ליתנהו בשבת הזכרה בתפלה בשבת הויא לכי הדדי נינהו שהרי בהזכרת תפלה מוכחא מילתא דעשיה היום היא והוו זכירה ועשיה כי הדדי ולא עוד אא"כ תימא דמשום שבת נמי מיתסר בהספד ותענית. כיון דמשום פורים נמי מיתסר זכירה ועשייה כי הדדי אתיין. ועוד דעיקר קושיא ליתא דתלמודא נסיב האי לישנא לכשתמצא לומר דסעודת פורים נעשית בשבת את"ל נעשית לאחר השבת הא אתי טפי שפיר דקדמה נמי זכירה לעשייה ורב לא סגי ליה בהכי דבעי דתקדום זכירה מקמי שום עשייה ואפי' בעיירות. ועוד לא קשיא מידי אי סבירא לן אליבא דשמואל דסעודה נעשית בשבת דהא לא קיימא לן כוותיה וכיון דתלמודא כי נסיב האי לישנא לתרוצו לדשמואל דלא קיימא לן כוותיה נסביה אפי' תימא דהאי לשנא פליגא אגמרא דבני מערבא לא מוכח דסבירא ליה לתלמודא דידן הכי. ועוד דמאי דאמרי' זכירה ועשייה כי הדדי נינהו לא עשיית מצות היום קאמר אלא זכירה ביום פורים קאמר שהרי אותו יום בשאר שנים הוא יום עשייה וגם היום אע"פ שהוא שבת שואלין ודורשין בענינו של יום ומזכירין בתפלה על הנסים והא דלא קרינן מגלה ולא עבדינן סעודתא אריא דאיסורא הוא דרביע עלייהו ויום פורים הוא ושפיר הויין זכירה ועשייה כי הדדי ויום שלפניו לקריאה ויום שלאחריו לסעודה אינן אלא לתשלומין דידיה דעיקר עשייה ביה הוייא. והוי יודע דהאי זכירה דהכא לא דמיא לזכירה דקריאת מגילה ותפלה דאלו בהנהו בעינן דלהוו ביומן בהדיא עשייה ואלו בהאי זכירה בעי רב דתהוי מקמי עשייה וזכירה דמגלה ודתפלה עשייה מקריא לגבי האי זכירה. ירושלמי פ"ק דמגלה {{ממ|[[ירושלמי/מגילה/א/א|ה"א]]}} רבי יוסטא בר שונם בעה קומי רבי מנה ולא עזרא תקן שיהיו קורין בתורה ב' וה' ובשבת במנחה ומרדכי ואסתר מתקנן מה שעזרא עתיד לתקן אמר ליה מי שסדר המשנה סמכיה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>