עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ג/לט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה לט: ''' 

תנס:

שאלת ראובן קדש אשה והלך למדה"י ונתעגנה זמן מרובה ואח"כ גרשה בגט ששלח לה ממדינת הים והיא כתבה עליו שטר לחיוב מזונות על נכסיו ואח"כ נישאת וכשבא ממדה"י תבעוה אותו במזונו' כל זמן היותה מקודשת עמו מכח השטר והדיין חייבו לפרוע מזונותיה מה הוא הדין בזה:

'''תשובה: '''  אין לארוסה מזונו' על הארוס דהכי אמרינן בפ' המדיר {{ממ|כתובות ע' ע"ב}} דמתמהינן התם ואמרי' ארוסה מי אית להו מזונות ואהדרו ואמרו דמאי דאמרי' דארוסה אית לה מזונו' היינו בהגיע זמן ולא נשאה דאמרינן בפ"ק דכתובו' {{ממ|ב' ע"א}} ובפ' נערה שנתפתת' {{ממ|מ"ח ע"ב}} ועיקרה בפרק אעפ"י {{ממ|כתובות נ"ז ע"א}} שהיא ניזונת משלו אבל אם לא תבעה לינשא ולא נתנו לה זמן שנים עשר חדש לפרנס את עצמה אין לה מזונו' והא דמחייב לזונה כשהגיע זמן ולא נשאה היינו טעמא משום דכיון דפרנס' עצמה אחר שתבע' לינשא ולא נשאה ואין לו אונס הרי היא כנשואה וחייב במזונותי' מדרבנן כמ"ש רש"י ז"ל בפרק המדיר וזה אפי' למ"ד דמזונו' נשואה הם מדאורייתא וכן דעת הרמב"ם ז"ל {{ממ|פי"א מה"א ה"ב}} וכ"ש למאן דס"ל דאפילו מזונות נשואה אינו אלא מדרבנן וכן דעת הרמב"ן בחידושיו פ' המדיר ובפרק ואלה המשפטים. א"כ אם הגיע זמן ולא נשאה דניזונת משל בעלה אינו אלא מדרבנן אבל כל י"ב חדש שנתנו לה לפרנס את עצמה אין לה מזונות אפי' תבעה לינשא וכ"ש שאם הלך למדה"י ולא תבעה שאין לה מזונו' עליו אפי' עמדה זמן הרבה מקודשת עמו. ומה ששאלו בפ' נערה שנתפתתה {{ממ|כתובות נ"ג ע"ב}} ארוסה מי אית לה מזוני פרש"י ז"ל דבארוסה יתומה היא בעיא אם יש לה מזונו' מהאחים. ומ"ש שם מסברא לית לה כיון דארסה לא ניחא לי' דתתזל וכן היא גירסת רש"י ז"ל. ה"פ מסברא אני אומר שאין לה מזונות מן האחים. דמ"ט תקון רבנן מזונות לבת מנכסי האב כי היכי דלא תיתזיל על הפתחים. הכא ליכא למיחש להכי דכי חזי לה ארוס דמיזלא לה זיין לה איהו מדילי' ואע"ג שאינו מחויב לזונה כיון דאירסה לא ניחא לי' דתיתזיל ואסיקנא דמסברא אית לה מהאחין דארוס לא זיין לה דכיון דלא קים לי' בגווה אם תנשא לו שמא ימצא בה מום לא שדי איניש זוזי בכדי וכל זה לשון רש"י ז"ל מכאן נראה מפורש שאין לארוסה חיוב מזונו' על הארוס. ור"ח ורי"ף ז"ל פירשוה בארוסה שמת הארוס לאחר שתבעה לינשא ונתחייב לזונה אם יש לה מזונות מהיתומים כשאר אלמנות כיון שנתחייב לזונה אי לא. והנגיד ז"ל פירשה ביתומה שנתארס' אם יש לה מזונו' מהארוס שכיון שבשביל אירוסיה הפסיד' מזונו' מהאחין בעי אם יש לה מזונות מהארוס ומכל אלו הפירושי' תדע כי הארוסה אין לה מזונו' מהארוס אא"כ תבעה בב"ד לינשא ונתנו לה זמן והגיע הזמן ולא נשאה שלא מחמת אונס כדמוכח בפרק בתולה {{ממ|שם}} שהיא ניזונת משלו שהרי היא כנשואה לענין מזונות כיון שדעתו לכונסה אע"פ שעדיין היא ארוסה לענין תרומה אם היא בת ישראל ונתארסה לכהן שאינה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה כדאיתא בפרק אע"פ {{ממ|נ"ז רע"ב}} ואם תפס' ממנו מזונות ע"י ב"ד טועין חייבת להחזיר מה שתפסה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>