עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/ב/קו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
ברשך המשכיל רבי דוד ב"ר שמואל חלאיו נ"ע:

'''שאלה קו: ''' שאלת ראובן הקדיש ספר תורה לבית הכנסת ונהגו זמן מרוב' לקרו' בו כשאר הספרים שהיו בבית הכנס' מדי שבת בשבתו אחר שהוגה על ידי מומחה ועתה קם אחד מהקהל והוא מעכב על ידם ושאלתם אם הרשו' בידו או לא:

'''תשובה: '''  מן הדין אין לו לעכב בזה כיון שנהגו להוציאו וזכה ליטול משמרתו כשאר הספרי' וזה דין תורה כדאמר בירו' דהוריו' {{ממ|פ"ג ה"ה}} ובפרק הבונה והקמו' את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון לעולם וכן בדרום ינתן בדרום לעולם ולפיכך היו רושמין הקרשים כדי שלא יתחלפו. ומכאן למדנו שהכתיבה בשבת היא אב מלאכה לפי שהית' במשכן. והוא הדין בזה שכיון שזכה שיקראו בו כשאר הספרים זכה בו מן הדין לעולם. וכן מי שהוחזק לתלו' עששית בביהכ"נ אין לסלקו מחזקתו מטעם הזה. וגם יש לחוש לפגמו של ספר תורה שאם לא יקראו בו יאמרו שהוא פסול ואסור. וכדאמר בפ' בא לו כהן גדול {{ממ|יומא ע' ע"א}} והביאו הרי"ף ז"ל בפ' בתרא דמגילה ובעשור שבחומש קורא אותה על פה. ופרכינן אמאי וניתי ספר תורה אחרינא ונקרי ביה ומהדרינן ר"ה בר יהודה אמר משו' פגמו של ראשון פי' שאם יקרא אחד בספר אחר ואח"כ יקרא בספר אחר יאמרו הרואים ספר ראשון היה פסול על כן חזר וקרא בספר אחר. וכ"ש שאם יעמוד הספר בארון לעולם ולא יקראו בו אין לך פגם יותר מזה. על כן אסור לעכב על יד הרוצי' שיקראו בו לפי שמצוה היא לקרות בו אם מפני שזכה בו מן הדין אם מפני חשש פגמו. וכל המעכב אותם מלקרו' בו אם כשר הוא המעכב את הרבים מלעשו' מצוה. והמעכב את הרבים מלעשו' מצוה אמרו בירושלמי דמשקין {{ממ|פ"ג ה"א}} שהוא צריך נדוי וכן כ' הרמב"ם בה' תלמוד תורה. {{ממ|פ"ו הי"ד}}:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>