עריכת הדף "
שו"ת תשב"ץ/ב/ק
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''ענין ק: ''' עוד לו לפי שראיתיך גודר פרץ ומחזיק בדק בקיעי עירך אודיעך מה שנ"ל במה שהיו פורצים גדר במקומנו זה וכמעט בכל אלו הארצו' בענין השחתת הפאות שהם משחיתים אותם ומשיירים חוט אחד באמצע וראיתי שהראשונים ז"ל הם אוסרים זה ואין להם טעם אחר אלא שאין אנו יודעים היכן הוא מקום הפאות שנניח שם מלא החוט ע"פ כולה וכדומה שנפל ההיתר הזה מפני מה שכ' הרמב"ם ז"ל בהלכו' ע"ז {{ממ|פי"ב ה"ו}} שיש בידו קבלה מהזקנים שאם שייר מ' שערות שהוא מותר ויש טועים בדבריו וכתבו משמו ד' שערות ואינו כן ולא ראיתי מי שפי' מאין יצא להם זה המספר ויש מי שכתב עליו וצ"ע ואני עיינתי בזה וכמדומה לי שהזקנים למדו דבר זה משיעור קרחה דאמרי' במס' מכות {{ממ|כ' ע"ב}} וכן פסק הרב ז"ל {{ממ|שם הט"ו}} שהיא כגריס וגריס הוא שיעור מרובע של ג' עדשות על ג' עדשו' שהם ט' עדשו' ושיעור עדשה הוא שיעור ב' שערות על ב' שערו' וזה השיעור הוא לשיעור בהרת כמו שהיא נלמד במס' נגעים במשנה {{ממ|פ"ו מ"א}} ובת"כ ששיעור מחיה הוא כשתי שערו' וצריך שתהיה מבוצרת בתוך הבהרת שיהי' ממנה לכל צד בשיעורה שהם ב' שערו' שהוא כעדשה. ואם כן מרובה ט' עדשו' ג' על ג' שהם כשיעור שש שערו' על ו' שערו' שהם בריבוע ל"ו שערו' זה המרובע הוא שיעור גריס לענין בהרת וה"ה לענין קרח' דמקרחה דנגעים גמרי' לה בג"ש דקרחה קרחה כדאי' בירוש' בפ"ק דקדושין {{ממ|ה"ז}} ונר' להם לאותם זקנים ז"ל שהתור' הזהיר' מלהשחית הפאה וכל זמן שלא ישאר שם שיעור קרחה שהרי מי שגלח ראשו והניח פאותיו צריך שישאר בו כדי שיעור שיתחייב בו משום קרחה א"כ ע"כ צריך שלא יהי' שם פחו' משיעו' קרח' דהיינו ל"ו שערו' ומ"ש מ' שערו' אני חושב בזה אחד מב' דברים או מפני שהוא מספר שלם ולחומר' לא דק שהרי משיעור קרחה לא למדנו אלא שצריך שלא יהי' שם פחות מזה השיעור כדי שתוכל להיו' שם קרחה ושמא שיעור הפאה צריך שיהי' יותר או אפי' תאמר כי שיעור פאה וקרחה כי הדדי נינהו הוסיפו ד' שערו' לפי ששיעור גריס מרובע הוא כדמוכח במס' נגעים והעדשו' עגולו' וכשאתה מרבעם אתה צריך להוסיף מעט כמורשא דקרנת'. ויהי' לכל הפחו' שיעור שער אחד לכל קרן והרי ניתוספ' לנו ד' שערו' לד' קרנות ויחזרו ל"ו שערו' מ' שערות זה נראה שהם סוברים אותם זקנים אע"פ שמדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה נראה ששיעור ל"ו שערות הם אחרי הריבוע הנז' אבל הזקנים שקבלו כך שמא זה הי' דעתם זה נ"ל לפרש בקבלת הזקנים ויצא לנו מזה ששיעור הפאה צריך שתהי' ברחב ג' עדשות וזכינו לאסור שיור מלא החוט יהי' שיעור ההנח' לג' פאות לכל צד לראש ולזקן אורך ט' עדשות ברוחב ג' עדשות ולפי שאין מקום האורך ידוע צריך שיניחו מתחלת פאת הראש עד שבולת הזקן ברוחב ג' עדשות באמצע ובזה אני מזהירם והחזרתים למוטב בזה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף