עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/א/צט" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''שאלה צט: ''' עוד שאלת ממון ישראל שנפל ביד עכו"ם כגון חפצים או כלים ששללום עכו"ם לישראל והלכו למקים אחר ומכרום מהו שיבא בעל החפצים שהכיר בטביעות עינא שהם שלו ויטלם בדמי קנייתם:

'''תשובה: '''  אם נתיאשו הבעלים מהגנבה או הגזלה ואחר יאוש קנאה ישראל או נתנה לו הגנב או הגזלן קנה ישראל דקי"ל יאוש ושנוי רשות או שינוי השם קונה כדאית' בפרק מרובה {{ממ|בבא קמא ס"ו ע"א}} ובפרק לולב הגזול {{ממ|סוכה ל' ע"א}} ובפ' הנזקין {{ממ|גיטין נ"ה ע"ב}} ודעת הרמ"בם ז"ל בפ"ה מהלכות גנבה דהא דאמרי' דיאוש ושינוי רשות קונה היינו שאינו צריך להחזיר הגנבה עצמה אבל דמיה חייב להחזי' וכן דעת הרא"בד ז"ל וכן דעת הרמב"ן ז"ל אבל ר"י ז"ל סובר דקנה לגמרי ואינו צריך להחזי' הדמי' וכתב הרב בעל הטורים ז"ל {{ממ|חו"מ סי' שנ"ג}} דהכי מסתבר ויאוש זה כתב הרמב"ם ז"ל דאפילו נתיאשו אחר שינוי רשות קנה ואין כן דעת הרא"ש ז"ל אלא בעי' שיהיה יאוש קודם שינוי רשות וסתם גזילה לא יאוש בעלי' היא כדאמרינן בקדושין {{ממ|נ"ב ע"ב}} לית דחש להא דר"ש דאמר סתם גזלה יאוש בעלים היא וסתם גנבה הויא יאוש כדאית' בפ' מרובה {{ממ|ס"ח רע"ב וע"ש ס"ו ע"ב}} ובפ' הגוזל ומאכיל {{ממ|בבא קמא קי"ד ע"א}} אמרי' המציל מן הנה' ומן הליסטי' אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו ופרכי' אם נתיאשו הא סתמ' לא א"ר אסי לא שאנו אלא בלסטים עכו"ם דדייני בגייתיה אבל ישראל דאמרי מי יימר אפילו סתמא נמי איאוש' מיאש ואי' דמפרשי לה בגנבה ואית דמפרשי לה בגזלה ורש"י ז"ל גריס דדיני בגזתא פירוש באונס אבל רבי' האי ז"ל פי' כי הלשון הוא פרסי בגיתיה מגאז"פה בלשון ערבי ומ"מ אם הו' ליסטים מזויין אפי' בגזלה ואפי' עכו"ם סתמא הוי יאוש כדאי' התם בפרק מרובה ובפרק ואלו מציאות {{ממ|בבא מציעא כ"ב ע"א}} ובאגדת חלק {{ממ|צ"ד ע"ב}} נמי אמרי' שממון עשרת השבטים הותר לחזקיה וסיעתו כיון שנפל ביד סנחרב מדכתיב ואוסף שללכם אוסף החסיל כמשק גבי' וגו' ואמרי' מה הגבים מטהרים את הטמאים אף ממונן של ישראל שנפל ביד האומות טיהר. הילכך בנדון זה אם אותם חפצים הם מאות' ששללו עכו"ם ביום הגזרות אין לבעליהן על הקונה דין של כלום דודאי נתיאשו הבעלים מיד מדין לסטים מזוינין ואפי' דמים אין לו כדעת ר"י ז"ל ומסתבר' כותיה וההיא דפרק חלק הוי' סייעתיה וכן נראה דעת הרמ"בם ז"ל בפ"ו מהל' גזלה בגזלן וכן בפ"ה ומ"ש בגמ' בפרק חזקת {{ממ|בבא בתרא מ"ד ע"א}} דמגזלה מיאש מדמיה לא מיאש כבר פי' רשב"מ ז"ל שהנגזל נוטל דמי הגזלה מהגזלן אבל הלוקח פטור וכן פי' הרי"אף ז"ל שם ואם אינן מאותן ששללו ביום הגזרות יש בזה דינין שאם הו' בעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו ויצא לו שם גנבה בעיר ויש שם עדים שהם כליו של פלוני זה ישבע כמה הוציא ויטול ויחזיר לו כליו. ויש בזה דינין יאריך ספורם ולפי שאני חושב שאין שאלתך אלא על הענין הראשון לא אאריך בזה כלל. וכתב שמעון בה"ר צמח זלה"ה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>