עריכת הדף "שו"ת תשב"ץ/א/פא" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ענין פא: ''' נמצא שעלה בידנו מכל זה בלשון קצרה לתלמידים שאין אנו צריכין בזה הנדון לעדות גמורה ולא אפי' לגלוי מלתא שהרי כשנצרף מה שיודעין קהל ב"גאיה שמעידין שזה נכנס בספינה עם העד הזה הבא לאלגז"אייר עם מה שיודעין קהל אלגזאייר שיודעין בבירור שקרוב לאותו זמן בשיעור המורגל להתעכב בים הבאי' משם יצא העד הזה שהיה עם זה שאומרים עליו שמת וזה לא יצא אפילו לא הזכירוהו לחיים ולא למות ונצרף עם זה מה שיודעין שהשבאים לא נטלוהו כי הבאי' ממיורקה אשר שם הלכו השבאים ההם לא הזכירוהו ואלו שבאוהו היה מתפרסם הדבר עם פרסום השבי והמלקוח. ונצרף ג"כ מה שיודעין שאינו במקומות שהן על חוף הים בין בג"איה ואלגזאיר ולא סביבותיהם א"כ בהצטרף כל אלו הידיעות ובודאי מצטרפין הן והוו עדות אחת ולא חצי דבר כדמוכח בפ' חזקת {{ממ|בבא בתרא נ"ו ע"ב}} דדמי לשלש כתות מעידות על ג' שני חזקה דהוו זמנים חלוקים ולא דמי לשתי כתות מעידות לשתי שערות אחת בגבה ואחת בכרסה כיון דבזמן אח' קמסהדי הו"ל חצי דבר כמו שפי' שם הרמ"בם ז"ל והרז"ה ז"ל וכן בפ' כיצד הרגל {{ממ|כ"ד ע"א}} אמרינן העידוהו שנים בראשונה ושנים בשנייה ושני' בשלישי' הרי כאן ג' עדיות והן עדות אחת והוי מועד. א"כ הרי הוא כאלו נפל למי' שאין להם סוף בפנינו שאע"פ שאשתו אסורה דשמא נזדמן לו דף או טרדו גל או הצלה אחרת שהאחין נכנסין לנחלה ע"פ עדות זו עם אבדן הזכר וזה ברור אין ספק בו וכ"ש שאפילו היינו צריכין לקצת ראיה כגון גלוי מלתא שיש כאן גלוי מלתא. ומנא תימר' דמפקי' ממונ' בגלוי מלתא דתנן בפ' האש' שנתאלמנה {{ממ|כ"ח ע"א}} אלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן וכו' שאשה פ' יצא' בהינומא וראשה פרוע ומגבינן לה מאתים אע"ג דאיהו טעין בעולה נשאתיה ואין לה אלא מנה ואמרי' בגמ' דטעמ' דכיון דרוב נשים בתולו' נשאות גלוי מלתא בעלמא הוא והא הכא משום דאיכא רובא אע"ג דמיעוט נשי' בעולות נשאות מיעוטא דשכיח הוא נאמן עד אחד שאינו ראוי אפילו לצירוף דהא קי"ל בגטין {{ממ|כ"ג ע"א ע"ש}} ובבתרא {{ממ|קכ"ח ע"א}} דבעי' תחלתו בכשרות. הכא דרוב הצדדין שיש לתלות למיתה שכיחי טפי ואותו מיעוט שיש לחוש לחיים הו' חשש רחוק כ"ש שנאמין בו עד א' הכשר לצרוף בעדות גמורה לגלויי לן מלתא בעלמא דהאי גברא דהוה קמן ונתעלם מן העין דהוה כמים שאין להם סוף וכ"ש שכשיש מס"לת זה שלא בפני זה מצינו בעלי הגמ' מוציאין ממון בעדותן במילתא דעבידא לאגלויי כי הכא וכ"ש שאפילו היינו צריכין עדות גמור' בזה יש לנו לומר דקי"ל לדיינא ולכ"ע שזה העד אינו משקר כלל ונאמן כשנים וכ"ש שנראה דעת הרמ"בם ז"ל שעד א' נאמן בעדות מיתה להכניס אחים לנחלה וכ"ש בצרוף מס"לת וכ"ש כשהמסיחי' הן רבים וזה שלא בפני זה בכולי האי ליכא למיחש לשקר' וכיון דלשקרא לא חיישי' תו לא צריכי' ב' עדי' דלא איברו סהדי אלא היכא דאיכא למיחש לשקרא כי העיקר בכל זה ידיעת האמת ואל אלהים אמת ינחנו בדרך אמת אמן. ולפי דרך זה כיון שהדבר הוא ברור לנו ויש לנו ראיות ברורות שהנטבע מת הרי זה היורש נכנס לנחלה ואע"פ שמ"מ נראה צריך שיאבד זכרו נראה דבזמן כזה מצינו למימר שנאבד זכרו לפי מה שאנו חוששין מהמקומות שיכול להיות שם שאין לחוש שיהי' במדי או בעולם שאין לנו לחוש שהלך שם בגמלא פרחא וכ"כ הרשב"א ז"ל בחדושי יבמות בשם הראב"ד ז"ל ולפי המקומות הקרובים למקום טביעתו שאפשר שהוא שם אין לחוש שיהיה שם חי שא"כ היה בא או נשמע שהוא שם וכיון שכן היורש יורד לנחלה למכור כיורש ודאי וא"צ אפוטרופוס כמו שכתבתי. ועוד שלפי מה שאומרי' הגיע לפלגות בין בשנים בין בסימנין וקרובים הם שני הדרכי' זה לזה ואין ביניהם אלא שלפי הדרך הראשונה אינו יורד בנכסי' אלא לאכול לא למכור. ולפי הדרך השנית יורד להם אפילו למכור ולפי דעת הרמ"בם ז"ל אין ביניהם כלום במטלטלין לפי דעתי:

ועתה ראה גם ראה הדרך הראשונה עם היותה קצרה כמה היא ארוכה למצוא דרך איך יהיו אלו הנכסים ליורש לאכול פירותיהם ויהי' הקרן קיים. וכמה היא רחוקה מהשכל שיהיו נכסים אלו מונחים עד שיבא אליהו וישיב ממצולות ים כי לא יבואו עדי' לעולם שמת וגם הוא לא יבא לעולם שהרי הדברי' ברורי' שהוא מת. וזאת הדרך הב' עם היותה ארוכה ובראיו' מפוזרות העלינו מה שהעלינו ממנה כמה היא קצרה להגיע לעקר בדין בזה ומסכמת אל האמת הנגלה לנו במיתת זה העלוב ולהסיר מעל ב"ד טורח פקוח נכסים אלו וכל העם על מקומו יבא בשלום כי הנפקדים יסירו מעליה' זה הפקדון לצאת ידי שמים וגם לצאת ידי אנשי לצון ורבו האנסין דאמרי ממון שאין לו תובעים למלכא. וגם היורש יזכה במה שהקנו לו מן השמים. וגם שלום על דייני ישראל. ושלום רב לאוהבי התורה ואין למו מכשול. והש"י ברחמיו ישימנו מהכתות האוהבות שלום. וישא פניו אלינו וישם לנו שלום:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>