עריכת הדף "שו"ת רדב"ז/א'תרח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שאלת ''' ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות מאכלות אסורות וז"ל המבשל בשר מתה או חלב וכיוצא בהם בחלב לוקה על בישולו ואינו לוקה על אכילתו משום בשר בחלב שאין איסור בשר בחלב חל על איסור נבלה או איסור חלב שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף ולא איסור בת אחת ע"כ. משמע דס"ל דאיסור הנאה לא הוי איסור מוסיף כדעת מקצת מפרשים. והוא ז"ל כתב דאיסור הנאה הוי איסור מוסיף בפרק י"ד וז"ל יש אוכל כזית אחד ולוקה עליו חמשה מלקיות וכו' כיצד כגון טמא שאכל חלב שנותר מן המוקדשים וכו' ולמה חל כאן איסור על איסור שבהמה זו חלבה אסור באכילה ומותר בהנאה הקדישה נאסר חלבה בהנאה ומתוך שנוסף בו איסור הנייה נוסף עליו איסור קדשים ע"כ. הרי שאיסור הנאה חשיב ליה איסור מוסיף הכא נמי אמאי לא אמרינן מגו דאיתוסף על החלב איסור הנייה משום בשר בחלב נוסף עליו נמי איסור בשר בחלב וילקה על אכילתו משום חלב ומשום בשר בחלב: 

'''תשובה ''' ודאי שהרב ז"ל סובר דאיסור חל על איסור באיסור מוסיף ואיסור הנאה איסור מוסיף הוא ואם היינו באים לדון עליו אסור הנאה ולומר מגו דאיתוסף על הבישול הזה איסור הנאה איתוסף נמי על החלב לאוסרו בהנייה אין הכי נמי דאסור בהנייה. אבל אנו באים לדון עליו לחייבו מלקות משום אוכל בשר בחלב ובאכילה אין בו לא איסור מוסיף אלא כולל ולא בת אחת. הילכך אין לוקה על אכילתו משום בשר בחלב ולית לן למימר מגו דאיתוסף עליו איסור הנאה ניתוסף עליו איסור אכילה דהוי מגו מענין לענין. ואפילו את"ל דאמרינן מגו כה"ג דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה איסור הנאה אין בו מלקות אף איסור אכילה אין בו מלקות אבל בהקדש הוי איסור מוסיף ממש החלב מותר בהנאה ואסור באכילה הקדישה נאסר חלבה בהנאה מגו דנאסרה בהנאה ניתוסף עליה איסור קדשים. וא"ת מי דחקו לרב ז"ל לומר כן משום דהוא ז"ל פסק כלישנא בתרא דאמרינן בפרק כל הבשר ואי בעית אימא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי פירש מאן דאמר לוקה אבישול ומ"ד אינו לוקה אאכילה ולא מצינן למימר דמ"ד לא לקי לאכילה ס"ל אין איסור חל על איסור אפי' באיסור מוסיף דא"כ הוי דלא כהלכתא דקי"ל איסור חל על איסור באיסור מוסיף וכיון דלא פליגי הוו תרווייהו דלא כהלכתא ומשום הכי אמרינן דהני אמוראי ס"ל בעלמא איסור מוסיף אבל הכא בבשר בחלב לא הוי איסור מוסיף כדאמרן. ויש מי שסובר דאיסור הנאה לא הוי איסור מוסיף ואתיא סוגיא דפרק כל הבשר כפשטה וליכא לפרושי בדברי הרב ז"ל דבבשר בחלב איסור הנאה לא הוי איסור מוסיף משום דחדוש הוא ואין לך בו אלא חדושו ודי לנו שיהיה בשר בחלב אסור בהנאה אלא שנעשה אותו איסור מוסיף לחייב מלקות על אכילתו. דא"כ לא הוה ליה למימר שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף שהרי יש בו איסור מוסיף אלא דלא אמרינן ליה בבשר בחלב ומדקאמר שאין כאן משמע דאיסור הנאה דהכא לא חשיב ליה איסור מוסיף מטעמא דאמרן כיון דאיסור אכילה גופיה לא חייל כיון דלא הוי לא כולל ולא מוסיף ולא בת אחת. שוב ראיתי שהרב בעצמו הקשה קושיא זו בפירוש המשניות כריתות פרק שלישי ותירץ אותה עיין שם. והעולה מדבריו ז"ל דאיסור הנאת דבשר בחלב אין שום כתוב שיאסור אכילתו וכתוב שיאסור הנאתו אלא הכל יוצא מהכלל המסור לנו כל שאסר הכתוב באכילה איסור הנאה במשמע עד שיפרט לך הכתוב הילכך לא אתי איסור הנאת בשר בחלב וחייל אחלב. ודבריו צריכים לי עיון שהרי לא הוציא הכתוב בשר בחלב בלשון אכילה אלא בלשון בישול ואין הנאה במשמע תדע דאצטריך קרא אחרינא לאסור הנאה וא"כ הוי כמאן דכתיב קרא לאסור אכילה וקרא לאסור הנאה והדרא קושיא לדוכתא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת רדב"ז: חלק חמישי]]