עריכת הדף "שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קכו" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''שאלה''' אנחנו ק"ק טיריא הסכמנו וקבלנו ט' נבררים שכל שיגזרו בכל עניני הקהל י"רה בין בדבר ממון בין בגדר וסייג בין לתקן לנו החרמות כפי ראות עיניהם שהכל יהיה עשוי ומקויי' עלינו מבלי שיוכל שום א' מאנשי הקהל לעכב על שום פרט מכל אשר יגזרו וכל זה בכל מיני תוקף הסכמו' וחומרות ועונש נמרץ. ועתה מקרוב נתקבצו הנבררים והסכימו הסכמ' חזקה כל מיני תוקף שכל איש יהודי שיבא מעיר אחרת להסתחר פה וישב בחנות למכור יד על יד שלשים יום שיסייע בכל מסי המלך ושרים כפי חצי עריכת ממונו הנערך במקומו יורנו רבינו מור' צדק אם על פי הדברים האלה יש כח ביד הקהל לכוף לכל סוחר שיסתחר על הדרך הנז' לפרוע כל המוטל עליו כיון שמפסיד להם חיותם ואם ינדוהו על זה עד שיתן אם יש כח בידם ואם הוי מנודה לכל ישראל כיון שגוזלן בהפסיד להם הרווחות והוי בדין. עוד יורנו המורה אם אפי' בלי תקון הסכמה כלה אם חייבין מן הדין לפרוע בכל מסי העיר כפי כל הממון שמתעסק פה אי דמיא לדין רב כהנחא דהנהו עמראי דפר' לא יחפור אי לאו ועל הכל יבא דברו הטוב וצור ישראל יגדיל ויאדיר תמיד שלו' הדרת רוממותו כנפשו רמה ונשאה נפש חכמה גם חסידה ונפש החותמי' בסדר על העדות יערוך אותו אהרן

'''תשובה''' 

'''כבר ידוע''' הא דאמרינן בגמ' על מתני' בפ' השותפין כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר שנים עשר חדש ופריך בגמ' ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש ורמינהו ל"י לקופה ג' חדשים לתמחוי ששה לכסות ט' לקבורה י"ב לפסי העי' ומשני כי תנן נמי מתני' לפסי העי' תנן ע"כ משמע שאין לחייב מן הדין במסי המלך יר"ה אלא במי שעומד בעיר י"ב חדש ולדעת אחרי' אפי' לא עמד אלא שאנו רואים שדעתו לעמוד כגון שקנה שם בית דירה או שכר דירה לי"ב חדש מיד הוי כאנשי העיר לכל דבר הא לאו הכי לא הוי כאנשי העיר אלא לגבולין הנז' זהו לענין אם מחייבינן ליה להיות כאנשי העיר על הסתם בין יבא להסתחר בין יבא מטעם אחר אבל לענין שאלתין דמשמע שודאי אינו בא להשתקע וגם אינו עומד שם י"ב חדש אלא שבא להסתחר בהא אמרי' בגמ' פ' לא יחפור אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי רחייא ואתא בה מבואה חבריה קא מוקי גביה דינא הוא דמעכב עליה דא"ל קא מפסדת לחיותי בהלכות אמרו וליתא דרב הונא דהא קם ליה ביחידא' ועוד דהרי רב הונא בריה דרב יהושע דהוא בתרא פליג עליה דאמר רב הונא בריה דרב יהושע פשיט' לי בר מתא אבר מתא אחריתי מצי מעכב ואי שייך בכרגא לא מצי מעכב ע"כ ואיכא תרתי פירושי דלפי' רש"י אי שייך בכרגא היינו שאם היה האיש ההוא פורע בכרגא מקדם לשר העיר אשר הוא בא שם לא מצי מעכב אבל אם ירצה עתה להיות פורע לאו כלו' הוא אבל בשם ר"ת כתבו דהכי כי' שאם זה האיש רוצה עתה להיות פורע כרג"א לא מצי מעכב וכ"ש אם היה פורע מקדם ומטע' זה לא כתב' להאי דינא דהא לא שייך במלכו' זה שכל המדינו' הם של מלך אחד והרי כולנו תחת ממשלתו ואין בני עיר אחד יכולין לעכב בבן עיר אחרת שלא יבא לעירם וכ"כ בס' חזה התנופה וז"ל ובארץ שכולם פורעי' מס לשר אחד המושל בני העיר יכולי' לעשות עסקא בעיר אחרת אעפ"י שאינ' דרי' נמצאת בב"י ח"מ סימן קנ"ה וכן דעת הרא"ש ובנו הריב"ה כמו שהביא דבריו בס"ס הנז' מבלי חולק ועוד נראה טעם ברור לדין זה במלכות תוגרמה דלמה ילקה מדת הדין על היהודי יותר מעל עם אחר דאם יבא אחד מכל לשונות הגוי' מעיר אחרת להסתחר כאשר ירצה לית מאן דימחה בידיה כי מלכות זה עיר פרוצה אין חומה כל דכפין יבא ויסתחר באופן שלא נאמרו דינים אלו בגמ' אלא במלכות עשו שיש מקומות משונים זה מזה א' מושל במקום אחד ואחד במקום אחר וזה ברור כפי הדין לע"ד. אבל יש מקום לבני העיר לעשות מה שיראה שהוא טוב לה' ממחיי' ולכלכל אנשי בית' שהרי כתוב במרדכי פ' לא יחפור וז"ל ואי שייך בכרגא דמתא שרוצה לומר שייך בכר"גא לתת עמהם ולישא בעול כמו בני העיר מכאן ואילך לא מצו מעכבי ויהיה כבני העיר ולכך נהגו הקדמונים חרם של יהושע שעל ידי חרם כופין ולא מן הדין ע"כ עוד כתב ורשאים בני העיר להסיע על קיצתם ולעשות קרנא נראה לי על עצמן רשאין לגזור כל מי שיבא בעיר שלא לרצונם שלא ישאו ויתנו עמו ואם יש רב בעיר יכול לגזור גם על הבא בעיר לדור וחלה עליו גזר' אם הוא תלמידו ע"כ. ועוד ראיתי להביא כאן מ"ש מהררי"ק ז"ל שרש קצ"ב וכן ההיא דאי שייך בכרגא דמתא לא מצי מעכב היינו ע"פ ב"ד וכדפרשי' וזה דבר פשוט אפי' בתנוק של בית רבן אבל אם יוכל לסגור לפניו הפתח פשיט' שהרשו' בידו דאטו יציבא בארעא וגיורא בשמי שמי' כשם שהוא רוצה לבא בע"כ של יושבי העיר ע"י השר כן יעכבו גם הם ע"י השר שלא יבא וישר כחם ע"כ. והאריך שם ומעת' נראה בעיני שכפי הדין כך הוא שאם ראובן ממקום אחד יבא להסתחר בעיר אחרת במלכות הזה שאנו מסתופפים בצלו שאין כח ביד בני העיר לעכבו מלבא ע"י ב"ד ואין להם כח לנדותו ח"ו כיון שמן הדין אינו חייב להם וכ"ש שאם נדוהו שאינו מנודה לעיר אחרת אבל יכולי' הם לנדו' ולהחרי' בעיר' למי שישא ויתן עמו ולמי שיתן לו לחם או מי' וכל מיני' הרחקה שאפשר להם לעשות כמו שהיא משתדל על פרנסתו והרוחתו כן הם וא"ה לא יהיה מנוד' כי אם מאנשי העיר ההיא לבד שאם היינו אומרי' כן שיהיה מנודה לעיר אחרת נמצא שב"ד כופין וזה אינו אלא דהוי כמו דינא דכל דאלי' גבר הנר' לע"ד זה תורף ההסכמה שיש לנו


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת מהרשד"ם: יורה דעה]]