עריכת הדף "שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קד" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''ראובן''' עשה חליפין עם ש' ונשאר חייב ראובן לשמעון לתת לו חמשים קינטאליש תוך לזמן קצוב ביניה' ולשלח' אליו אל מקומו ואחריות הדרך היה על ראובן הנז' והיה התנאי ביניהם שאם לא ישלח ויתן ראובן הנז' המוך הנז' לש' הנז' לזמן הקצוב ביניהם שיהיה מחוייב ראובן לפרוע לשמעון מעות החמשי' קינטאלי' מוך פרעון גמור ושלם עד פרוט' אחרונה בקנין שלם בשבועה חמורה כתובה וחתומה בשטר שעשו ביניהם ויהי היום ההוא שלח ראובן המוך דרך ים לשמעון והי' במוך יותר מסך המעות שקבל ראובן ולא הגיע המוך אל יד ש' לזמן הקצוב ביניהם אלא י' ימים אחר השלמת הזמן הקצוב ביניהם ובהגיע המוך אל מקום ורשות שמעון הביא שמעון עדים בפני ב"ד שהיה שוה אז המוך פחות מהערך שהוא לקחו בחליפין ובאותו הערך שהיה שוה בעת ההיא לקח שמעון המוך לעצמו ויהי בבא ראובן אל מקום ש' שאל ממנו יתן לו המוך כיון שלא נתרצ' בו על פי הערך שלקחו מעיקרא והשיב לו שמעון שלא היה שוה כל כך בעת ההיא וטען כנגדו ראובן כי מי נתן לו רשות ליקח המוך באותו הערך ולמה לא כתב אליו שירד המוך מערכו והוא היה פורע לו מעותיו משלם כי לא היה מקום מושבו כ"כ רחוק יורינו רבינו י"א הדין עם מי ומאת ה' יהיה משכורתו שלמה אמן:

'''תשובה''' כבר אמרתי לשואלי שאל ממני אחוה לו דעתי כי לבי בל עמי והאי שמעתא בעיא צלותא כיומא דאסתנא אמנם אחר ההפצר לא יכלתי להשיב פני שואלי ריקם אחר שיתי שומי שאשית אני שאיני מכיר לראובן ושמעון רק בני יעקב אבינו ע"ה לא לאלו שאחד מהם תובע והשני נתבע גם איני כמשיב כדרך בעל הוראה המביא ראיות לדבריו כי אין בידי ספר כעת אבל תורה שבע"פ אשיב ואומר כי צריך לראות התנאי שאם לא ישלח ראובן המוך לזמן הקצוב ביניהם כו' איך היה אם ר"ל שישלח ראובן המוך לזמן הנז' ביניהם אבל שיגיע ליד ש' לא התנו כי אין החיוב רק שישלח ראובן המוך והיינו העתק' ממש שממנו אבל לא התנו על מה שאליו כי אפש' שאינו ביד האדם וכפי הנר' מטבע הלשון כן נר' דהיינו שכתב שישלח ולא כתב שיגיע כו' ואם היה כן הדין היה שאם יברר ראובן ששלח המוך לזמן הקצוב ביניהם אעפ"י שהגיע המוך י' ימים או יותר ליד שמעון חייב שמעון לקבל המוך בערך הראשון שהיה התנאי ביניהם ואם מכרו בפחות אין לו לראובן להפסיד פרוטה ואם היה התנאי שיגיע הסחורה הנז' לזמן הנז' ביניהם ולא הגיע נר' בעיני שאע"פ ששלח ראובן המוך בזמן שהיה אפשר יגיע הסחורה ליד שמעון לזמן הקצוב ביניהם ולא הגיע לפי שהיה שם עכוב אז יש חלוק אם העכוב דבר מצוי אז הוי פסידא דר' שהרי ידע שהיה אפשר להתעכב ואפי' הכי נתחייב להגיע ליד ש' איהו דאפסיד אנפשיה אבל אם העכוב היה מסבה בלתי מצויה חזר הדין להיות עם ראובן שכיון שלא היה עולה על הדעת ענין כזה לא אסיק אדעתי' לאתנוי אבל אם היה העכוב מסבה מצויה ה"ל לראובן לאתנויי ואי לא אתני אלא שסתם נתחייב להגיע הסחורה ליד ש' הוה ליה פסידא דראובן ואם תאמר נהי דהוי פסידא דראובן אכתי אית ליה לראובן טענה על ש' מאן זבין לך סחורתי הוה לך למוכרה לאחר או להודיעני לזה אני אומר שודאי כפי האמ' כן הוא שיש לו תרעומ' לראובן על שמעון אבל כפי הדין אין לו על ש' רק מה שהיה שוה המוך באותה שעה שלא יהיה אלא גזלן ק"ל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה כך נר"ל וחתמתי שמי שמואל די מדינה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת מהרשד"ם: חושן משפט]]