עריכת הדף "שו"ת מהרי"ל/סז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''ומה''' שכתב מר היכי דאיכא טבח זהיר וזריז טפי מי מצי ת"ח למימר לא מתילנא גם זה לא הבנתי. דאם כן לעולם לא ימחול דהא ודאי אי בעי לאפושי אשכחנא דעדיף ואפי' ר"ג אלא ודאי כל קהל וחבור' שוכרין מאי דאפשר להו וניחא דעתייהו טפי אע"ג דזימנא איכא דזהיר וזריז וידע טפי. דילמא האי מוזיל גבייהו או מחמת שיש דעתא או קורב' או שאר אמתלאות מי יוכל לפרש כולם דהא ודאי לאי ברשיעי עסקינן דשבקי לעדיף בלי טעמא. ועוד אפי' לטעמא דהרא"ש הא קמן חזינן דאין שום שוחט מראה סכין לחכם אפי' יחיד ובעלי בתים השוחטים לעצמם ואינ' ממונים אף כי אינו נכון בעיני הרא"ש מ"מ כיון דנהוג נהוג. והכא חזינן רבנן קשישי אפילו כשהיו מראים להם אפילו קטנים ועמי הארץ לא אסרו סכינא. וכה"ג כתבו רבותי' ז"ל לענין אבילות על המתאבלים עמו והאידנא מחלי אחולי ליקרא דידהו והואיל ונהוג נהוג. ות"ח אורייתא דיליה היא ומצי שפיר מחיל ליקריה כראיתא פ"ק דקידושין כל זה כתבתי לדברי הרא"ש. אמנם באגודה כתוב טעם אחר וז"ל. וכתבו הגאונים דעתה אין ת"ח מקפידים אך מוחלין. עוד נ"ל דבעו"ה אין ת"ח עתה שיודע אפי' מסכת כלה עכ"ל. תא חזי מר זה המחבר היה קודם הגזירות שידוע שאז היו גאוני ארץ ועתה הדור היתום הזה שאין בו יודע בין ימינו לשמאלו וצפרניהם של ראשונים ושיחתן עדיפא מכריסן ומתורתן של אחרונים כלום יש בדור הזה שיש לי לפקפק בזה ולא שייך בזה יפתח בדורו כו'. דההוא לענין דינא ולשמוע אליו אתמר ולא לענין כבוד כדילפינן מן ואל השופטי וגומר:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>