עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ג/כח" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> שטר שכתוב בו שחייב ראובן לשמעון סך מעות ונתחייב לפרעם לו קצת בחובו' שחייבם וקצת' בבגדי' וקריזיאש ומנטא"ש כפי מה ששמו אותם כפי מה ששוים במעות בעין לא כמי שהולך למכור ומוזיל גבי הקונה אלא מה ששוה במעות כשיבא סוחר לקנות ואם יפול שום ספק בין השני שמאים יבררו להם מכריע והב' אנשי' שהובררו מפי שניהם בקנין גמור לא הוצרכו למכריע והסכימו שניהם ושמו הבגדים בט"ו חתיכות האמה והקריזאש בז' וחצי אח"כ צועק שמעון על השומא הנזכרת ואמר שטעו בשומא שלא היו שוים כמו ששמו אותם וחזרו ב' אחרים ושמו אותם בי"ד הבגדים ובז' הקריזיאש בלי ידיעת ראובן כי לא היה שם בעיר יורינו רבי' אם שומא האחרונה היא קיימת:

<big>'''תשובה'''</big> מה ששמו הראשונים אין שום אחד מהם יכול לחזור בו כיון ששניהם נראה להם כי כך היו שוים לסוחר אחד שבא לקנו' ואולי השמאים השניים שמו אותם כמו שבא למכור לצרכו שמוזיל גבי קונה ואפילו שאומר ששמו כפי מה ששוים לסוחר הבא לקנות מאי אולמייהו דהני מן הראשונים שנבררו מפי שתי הכתות כיון שהם שמו אותם בט"ו ובשבעה וחצי ועדיין עומדים בדיבורם ששוים כך ואפי' שלא היו שוי' אלא ארבעה עשר וז' כמו ששמו האחרונים שומת הראשונים קיימת בין שלא טעו בכדי שתות שכל פחות משתות אפילו בשומא מחילה היא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ג מהלכות מכירה וכתב בח"מ סימן קג' שמוה ג' ואמר הלוה ישומו אותה שלשה אחרים הבקיאים יותר בשומא אין שומעין לו וכן כתב הרמב"ם ז"ל סוף פרק שמונה מהלכות מכירה ואם כן אפילו ב"ד לא היו רשאים למנות שמאי' אחרים שלא מדעת ראובן ומה ששמו הראשונים הוא קיים ואפילו א' שעשה שומא על פי המוכר והקונה כתב הרא"ש ז"ל כלל ק"כ שיכול שמעון הקונ' לחזור בו אם יש בו ביטול מקח כו' משמע שכשאין ביטול מקח ואפי' דין אונאת שתות אין לו כמו נ"ד אינו יכול לחזור:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>