עריכת הדף "
שו"ת מבי"ט/ג/י
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> <big>'''שאלה'''</big> ילמדנו רבינו ראובן שמעון ולוי היו שותפין בחנות ונפטר לוי וחיי לרבנן ולכל ישראל שביק ולאחר מותו בא השופט והפיטלמאנו ואמרו שכל הנכסים היו למלך שלא הניח בנים ולסבת אמרם שכל נכסי השותפות היו שלו שהיו נכסים הרבה הוצרך להוציא ממון כדי להציל הנכסים עכשיו טוענים השותפים ראובן ושמעון שאין להם לפרוע כלום מחלקם אלא מחלק הנפטר ויורשי הנפטר טוענים שאחר שלסבת רבוי הנכסים הוצרך להוצי' ממון רב ראוי שיפרעו חלקם יורנו מורנו ורבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים עוד ילמדנו רבינו הנפטר הזה היה כותב בפנקסו כל מה שהיה לוקח מהשותפו' וזה הנפטר הוציא בחייו הוצאו' אחרות שאינם כתובים בפנקס כמלבושי' וכיוצא כהיות שהיו לו נכסי' אחרים מלבד מה שהכניס בשותפות ועכשיו טוענים השותפים כי לא היה יכול להיות לו נכסים מיוחדים כי כל הנכסים שהיו בידו היו של השותפות יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול: <big>'''תשובה'''</big> לא מצינו לשותף חיוב לשותפיו במה שיתעסק בנכסי השותפו' כי אם בדבר שיש בו פשיעה או ששינה ממנהג השותפין או הסוחרים וגם במה ששומר שכר חייב כי הם כשומר שכר זה לזה כשאינו בבעלים ובנדון דידן איני רואה שום דין בטענת השותפין כי לסבת אמרם שכל נכסי השותפי' היו שלו הוצרך להוציא ממון רב להציל הנכסי' ושאין להם לפרוע כי אם מחלק הנפטר כי גם שלסבת אמרם שכל הנכסי' היו של הנפטר הוצרכו להוצי' ממון רב לא בשביל זה נתחייב הוא לפרוע מה שנלקח כי סבה זו היא גרמא בעלמא ואינה דינא דגרמי ואפילו גרמא בעלמא דפטור הוא כשעשה הוא אותה הגרמא ד"מ שסלק הכרים מתחת הכלי שזרק חברו וכיוצ' בזה שבסבת החילוק שעשה הוא נשבר הכלי ואפי' הכי כיון שהוא לא נגע בכלי פטור לדעת רבים כמו שכתב בח"מ סימן שפ"ו שהוא גרמא בעלמ' ואפילו גרמא אחרת שהיא גרמא בעלמא לכולי עלמא סוף סוף מן הגור' באה ואפי' הכי פטור כיון שלא חשבינן לה דינא דגרמי אלא גרמא בעלמא ואפילו למאן דדאין דינא דגרמי כשהוא עושה וגורם ההיזק ההוא חייב ואם הוא אנוס בגרמא זו פטור אפילו בדינא דגרמי כמו ששרף שטר חוב של חברו באונס וכיוצ' בזה ואם כן בנדון זה הגרמא או הסבה באה על מיתתו ועל כרחו מת ואפילו שבסב' מיתתו בא הפסד זה אין כאן אפי' גרמא בעלמא שהוא לא עשה קודם מותו שום סבה שיהא הפסד לנכסי השותפו' שאם היה הוא לוקח מנכסי השותפות והיה מניחם בביתו שלא מדעתם בבית אחרת ובאו השופט והפיטמלאגו והחזיקום עם נכסיו היה להם לשותפי' טענה שפשע בהם אם לא היה דרך ומנהג השותפים שיניחו נכסי השותפו' בשום בית מא' מהם אבל אלו הנכסים שנראה מן השאלה שהיו בחנו' בחזק' שלשתם לא עשה הנפטר קודם שום סבה שיעלילו על כל נכסי השותפות ומזלם גרם וההפסד על כולם ואפי' הכי נראה לי כי מלבד שליש ההפסד שהוא על נכסי הנפטר מצד ד"ד יקחו גם כן מנכסיו שליש שאר ההפס' שנפטר מנכסי השותפו' שחייב הוא גם כן היות בא שום הפסד בנכסי השותפות שהיה על כלם כי גם שכשמת אחד מן השותפין בטלה השותפות אפי' תוך הזמן של שותפות הביטול הוא שיכולים לחלק השותפו' היורשים והשותפי' אבל כל עוד שלא חלקו ונכסי השותפי' בחזקת שלשת' בלי נזק שיארע בהם הוא על כלם ונזק והפס' זה על כל נכסי השותפי' הנשארים שלא נחלקו עדיין היה ולכך הוא על שלשתם מלבד השליש הנ"ל שדבדינא דמלכותא לקחו על נכסי הנפטר: ויש לטוען היודע לטעון ביד השותפים לומר שאין השותפין חייבי' שום דבר כיון שבא מחמת הנפט' ממה ששנינו בתוספת' שהביא הרי"ף והרא"ש פ' הגוזל בתרא: '''שותפין''' שמחלו להם המוכסין מחלו לאמצ' ואם אמרו משו' פלוני מחלו מה שמחלו מחלו לו ע"כ וידיע' ההפכי' א' שאם לקחו ג"כ יותר מן הקצוב במכס הכל באמצע ואם אמרו בשביל פלוני לקחנו יותר מה שלקחו יותר יהי' עליו מחלק שיש לו באות' סחור' והכא נמי לא שנא שאלו מה שלקחו הוא על נכסי הנפטר שאם לא היה הוא לא הי' לוקחי' שום דבר והרי אומרים בפי' כי מנכסי המת לוקחי' ויש בחלקו שבאות' הנכסי' של השותפות כדי מה שלקחו על הכל אבל אני אומר כי ערביך ערבא צריך ולא נאמר בזה ידיעת ההפכים א' כי המוכס כשאומר משום פלוני אני מוחל מתנה הוא דיהיב ליה משלו ולא לשותפין אבל כשהוא לוקח ממה שהוא של כולם ולא ממה של אותו פלו' בלבד ואפי' שיאמר בפירוש כל זה שאני לוקח הוא עליך הפסד ולא על שותפיך לאו כל כמיני' שכל הנכסים הם בשותפות ואין אדם יכול לחלוק בלא דעת חברו כ"ש המוכס שלא מדעת כלם והרי הוא כמי שנוטל מנכסים של אחרים ואו' לאחר בשבילך אני נוטל מאלו שאינו חייב כי אינו אפי' גרמא בעלמ' וכן זה הפלצומאני והשופט שלוקחי' השותפות ואומרים כי על הנפטר לוקחי' אע"פי שיחשבו שכלם הם נכסי הנפטר הר' הם לוקחים של אחרי' שהם השותפין כיון שהם בחזקת השותפו' ולא חלקום עדיין ומזלם גרם ואין חייבים יורשי הנפטר אלא בחלק הנוגע לנכסי הנפטר וחלק מה שיגיע לו ממה שלקחו יותר שהוא על שלשתם כיון שלא חלקו עדיין אעפ"י שנתבטל' השותפות כשמ' הוא כמו שכתבתי לבעלה: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף