עריכת הדף "שו"ת מבי"ט/ב/קטז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
<big>'''שאלה'''</big> ראובן שכר חצר א' מגוי בעל החצר ושמעון היה הולך בדרך אמר לו ראובן לשמעון שמעתי שאתה אומר ששכר' החצר אשר החזקתי אני בו אמר לו שמעון כן אמר לו ראובן ואיך היה הענין השיב שמעון שנתתי בשכירות למחמד נ' פרחים זהב בח' לבנים ביום ולאחר ח' ימים החזירם לי באמרו כי יהודי אחר נתן לי עשרה לבנים ביום ואז אמר ראובן לעדי' אשר הזמין הוו. עדים על דבריו וכת' ראובן קיום ב"ד על זה במותב תלתא והשנים מהעדים חתמו והשלישי לא חתם בהיותו אהוב לשמעון והנה מחמד הנז' הוא בנו של בעל החצר ושמעון בחושבו כי אין הבדל בין אב לבן אפשר ששכר החצר ממנו יורינו מורינו לפי שכתו' במותב תלתא ואין חתום כי אם ב' לא יועיל או דלמא זכרון עדות הוא ואין בכך כלום ויספיק בחתימת ב' עדים:

<big>'''תשובה'''</big> הלא שאלתם על עוברי הדרך והוראתם לא תנכרו בב"ד דבעי' הודאה במקום ב"ד כשהם יושבים דאע"ג דתנן גבי מגדף והדייני' עומדים על רגליהם וקורעין וכו' ואמר ר"ל בירוש' מכאן לדיינים שקבלו עדותן בעמידה דיניהם דין היינו בדיעבד אבל לכתחלה ב"ד בישיבה והאי דבדיעבד מהני היינו במקום ב"ד כי סתם דהוו ב"ד יושבים במקום המיוחד לב"ד אלא שעמדו כדי לקרוע בעמידה על הגידוף אבל בדר' בפרט שהיו מהלכין אפי' בדיעבד לא מהני עדות דצריכים הדיינים לישב באימה וביראה ובכובד ראש בב"ד מה שאין כן כשהן מהלכין בשוק והודאת שבפניהן הויא הודאה חוץ לב"ד דלא הויא הודאה ויכולי' להחליף טענותיה' ולטעון טענות אחרות כמו שכתוב בח"מ סימן ג' אלא א"כ הוי בתורת עדות שאמר אתם עדי וא"כ מה שכתבו במותב תלתא אינו מעשה ב"ד דאין מושב ב"ד. בשוק כ"ש שלא טען ראובן שישבו וכל מה שאמר לו שמעון הי' בדרך והעדים נראה כי הוא הזמינם ושמעון לא ידע בהם ואפי' הי' יודע שהזמינם הוא לכך לא אמר הוא להם אתם עדי אלא ראובן הוא שהזמינם לעדים ואנן בעינן הלו' או מודה יאמר אתם עדי או שיאמר דרך הודא' ולא דרך שיחה והכא בנ"ד אין הדברים מוכיחים שהם דרך הודא' אדרב' נראה שיחה בעלמא וגם כן אין כאן מעשה ב"ד כלל וגם בתורת עדות אין למדין ממה שכתוב בו אלא שיבואו העדים בפני ב"ד וישמעו ב"ד דבריהם אם מה שדבר שמעון וראה להם שאינו דרך שיחה אלא דרך הודא' ידונו על פי עדותם:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>