עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ד/קעא" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''תחל''' שנה וברכותי' לי"נ תלמידי הרב המופלג המאה"ג הותיק כבוד מהו' פנחס ליב נ"י אב"ד דק"ק נייזאטץ יע"א:

'''אודת''' הבעל שטען על אשתו שנשבעת ואינה מקיימת ותצא בלי כתובה אף היא תשיב אמריה וביררה נגדו שהוא גם הוא מועל בנדרי' וא"כ הוא לא בעי בני כמ"ש ב"ש סי' קט"ו סק"ז ונסתפק מעלתך אולי אכתי יטעון הבעל להפסידה כתוב' עפ"י מ"ש תוס' ר"פ הדיינים דבעון נדרים קטנים הוא דמייתי אבל בעון שבועה מתי' אפי' הגדולי' א"כ תגדל עונה יותר משלו אלו דברי מעלתך ודברי חכמה הן:

'''אך''' לא בארת יפה דהיינו בנשבעה בה' כמו שרגילי' הכת החדשה לומר על כל דיבור ודיבור ביי"א גאט"ט זה הוא שבועה בשם שגדוליהם מתים בעונשם אבל שבועה אחריתי אפי' הזכיר השם כגון ארורה תהי' לה' אם תעשה כך או עשתה כך אין עונשה חמור מנדרים ועסמ"ע סי' פ"ז סקנ"ג וכן משמע מהראב"ד פי"א מהלכות שבועות דאותה שבועה שתקנו הגאונים עתה לשבע שהיא בארור אינה מגיע' לו ולא למשפחתו ולכל העולם ועפירש"י גטין ל"ה ע"א ד"ה חוץ לב"ד משביעי' אותה וכו':

'''ומיהו''' בלאה"נ אין מקום לשאלה זו דממ"נ בניו הגדולים שיש לו ממנה בשעת העמדה בדין מה תועלת יש בגירושין הלא אם תתגרש ותהי' במצולת הים ותשבע לשקר ימותו אותן הבנים בחטאה ואם מפני הבנים שעתיד להוליד מכאן ואילך הלא המה ימותו מיד בנוער בחטאו שנדר ואינו מקיים ולא יבואו לגדלות ע"כ אין מקום לשאלה זו גם מה שנסתפק מעלתך במאי דפליגי לישנא בבמה מדליקין אי למען ירבו קאי אלפניו דוקא א"נ אלפני פניו והוא אינו נזהר בדלפני פניו אי מצי למימר אספיקא דלישנא לא חששנא אבל היא עוברת אשבועו' דודאי בני' מתי' אין נ"ל טענה דעכ"פ האי גברא לא בעי בני דאי הוה בעי לא הוה מעייל נפשי' בספיקא ובהדי' אמרו חז"ל פירוקא לסכנתא בתמי' ועוד נהי דודאי הוא דחטא שבועה ראוי' להמית הבנים מ"מ אינו ודאי שימותו ויש רשע מאריך ברעתו ובניהם נכונים לפניהם ויש זכות תולה ומחשבותיו עמקו ומשפטיו צדיקי' ית"ש ויתעלה זכרו לנצח וא"כ על ספיקא אנחנו דנים מעיקרא ע"כ אין בטענת הבעל ממש בזה לע"ד. פ"ב נגהי ליום ה' ט' אלול תקפ"א לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ד - אבן העזר ב]]