עריכת הדף "שו"ת חתם סופר/ג/קיח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


'''ששון''' ושמחה ישיגו לי"נ תלמידי הותיק המופלג מופלא סמוך לאיש חתן תמים כה' ישראל דוד נ"י:

'''הגיעני''' מכתבך ע"י הציר ובנחיצה אשיב ע"ד כי נקרא נקראת לנישואין ומתה אחות המשודכת שלך ואם לא תכנוס בתוך שלשים ידחו הנשואין עד ר"ח ניסן מפני עסקי מו"מ של אבי המשודכת וגם כבר הזמין קרואים נכבדים ממקומות אחרים הנה כבר כתב דודך הרב המה"ג ני' שרשן של דברים על פי הדין מ"מ לא אשיבך ריקם:

'''בפרק''' אלו מגלחין [[בבלי/מועד קטן/כג/א|כ"ג ע"א]] ואם אין לו אשה ובנים מותר לישא לאלתר משום פריה ורביה, הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר משום פרנסתן. ויש כאן ד' שיטות לרמב"ן בת"ה האי לאלתר היינו אחר ל' ולרמב"ם הכניסה אחר ז' והבעילה אחר שלשים וצריך לומר דיש תועלת בכניסה בלא בעילה משום קירוב דעת ולא יתבטלו השידוכי' ואפילו שכבר אירס מכל מקום נישואין עדיפא וקשי' גירושין אז משא"כ באירוסין כך צ"ל ולשניהם קשה לשון הבריתא דפלגינהו לתרי בבי מי שאין לו בני' ומי שיש לו בנים קטנים כיון שדינהם שוה וברמב"ם פ"ו מאבל באמת נקטינהי בחד בבא. שיטת הר"י בעל תוספות בכתובות ד' ע"א דביש לו בנים קטנים כונס אחר ז' ובועל אחר למ"ד ובאין לו בנים אינו כונס אלא לאחר למ"ד כיון דהבעילה אסור תוך למ"ד למה יכנוס וא"ש דפלגינהו לתרי בבא וקאמר דאין בני' כונס לאלתר משום פ"ו ומובן היינו אחר למ"ד שראוי' לפ"ו ובבנים קטנים כונס לאלתר משום פרנסתן והיינו אחר ז' משום פרנסתן מיד מ"מ עדיין דוחק לשון הברייתא דתני לשון לאלתר ואינו שוה דחד לאלתר אחר למ"ד וחד אחר ז' אמנם השיטה המחוורת שיטת ר"ח וראב"ד ולזה הסכימו רוב הפוסקים דלעולם כונס לאלתר אחר ז' מיד אלא באין לו בנים בועל מיד והיינו דקתני משום פ"ו להורו' שיבעל מיד וביש לו בנים קטנים בועל אחר למ"ד כי לא התירו אלא משו' פרנסתם וסגי בכניסה בלא בעילה וא"ש דפלגינהו בתרי בבא והיא השיטה המחוורת המוסכמת מרוב הפוסקי':

'''אך''' כל זה כשאירע אבל להבעל המצווה על פ"ו אמנם כשאירע אבל להמשודכת גם בזה הקיל ר"ת משום פ"ו דידי' והנה ברמזי' פסקי הרא"ש פרק החולץ סי' כ"ה ופרק אלו מגלחין סי' צ"ו כתב להדיא בלי שום תנאי דמותר ג"כ אחר ז' וכן הוא בטא"ע סי' י"ד אך בהרא"ש בשני המקומות וכן בטי"ד סי' שצ"ב מייתי הא דר"ת שהזמין קרואי' סמוך לחופה ובפרישה הבין דמשו' הפסד טבחו ליינו התיר והוקשו לו דר"ת התחיל בשניהם וסיים בפ"ו ועוד מה יועיל זה להפסידו כיון שע"כ ימתין כל ז' ע"כ נדחוק לומר שיכנוס מיד תוך ז' להצילו מהפסדו ויבעול אח"כ תוך למ"ד משום בטול פ"ו וכ"כ ש"ך שם סק"ו ולא נהירא כלל ועט"ז סק"ה והנלע"ד שהזמין קרואי' ממקומות אחרי' וטריחא להוא מילתא להמתין עד אחר שלשים יום ואם ישובו לביתם לא יחזרו לכאן עד אחר זמן רב וזמן רב כזה חיישי לכמה חששות ולבטול שידוכי' חלילה ומשו"ה אע"ג דלבטול פ"ו דזמן מועט לא הי' חושש כיון דהיא לא מיפקדא מ"מ אביטול כל הענין ושתשב עד שתלבין חלילה חשש כי מי יודע מה יולד ולעיכב זמן רב איכא כמה חששות ע"כ התיר:

'''וכ'''' בתשובת הרא"ש [[שו"ת הרא"ש/כח/ס|כלל כ"ח סימן ס']] שכזה אירע להרא"ש ולא רצה לסמוך על גוף הוראות ר"ת אלא בצירוף הפסידי' אחרי' (ולא משום טבחו טבוח וכדומה) וצירוף הפסד מרובה לזה וסמוך על ר"ת והתיר ע"ש וכ"כ בטי"ד סי' שצ"ב אלא בתשו' משמע לאו דוקא משום שהי' אחות המשודכת אלא גבי גברא נמי מתיר בלא הפ"מ ובטי"ד לא משמע כן ע"ש:

'''הנה''' בנידון שלפנינו מלבד כי הזמין קרואי' ממרחק והם לא ימתינ' יותר מז' ימים עוד זאת הלא קרא לך החתן ועשית עקירה ממקו הישיבה בית אולפנך ואתה מתגורר בנתיי' בלי מצוא מנוח והשקט ללמוד וללמד גם לא תוכל לחזור לכאן ובין כך אתה מתבטל מלימודך ומכ"ש שאפשר שתתבטל עד כמה חדשי' עד ר"ח ניסן ולא תהי' הפסד תורה שלימה שלנו מהפסד ממון שהתיר הרא"ש וגם כבר כתבתי לדחות זמן רב דאיכא חששות הרבה בודאי יש להתיר לע"ד בלי ספק ועתה עלה והצלח ויהפוך אבלם לששון נסו יגון ואנחה וישיגו ששון ושמחה תעדה מעדה תהלה לשם לתפארת כנפשך ונפש אוה"נ. פ"ב נגהי ליום ה' טוב כסלו תקפ"ד לפ"ק.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: ג - אבן העזר א]]