עריכת הדף "
שו"ת חתם סופר/א/ע
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''שלום ''' וכ"ט לי"נ הרב המופלג המאה"ג כבוד מהו' משה ליב נ"י אב"ד דק"ק דארדע יע"א: '''גי"ה ''' הגיעני ומ"ש ב[[בבלי/שבת/צב/א|שבת צ"ב ע"א]] למה לי' לש"ס למימר גמירא דכל טונא וכו' תיפוק לי' דמקרא מפורש הוא דהיו הטבעות קבועים ברשת המזבח ורשת הי' בחמשה אמות התחתונות עד חצי המזבח אלו תוכן דבריו ועדיפא ה"ל להקשות דלפי הקרא היו ה' אמות עליונות עולים למעלה מכתפיהן וא"כ הי' מתנגד לגמירי דתלתא מלעיל ותרי תלתא מלתחת והכא הי' חציו למעלה: '''אבל ''' ימכ"ה כי מעלתו חשב כי הרשת הי' בחציו של מזבח התחתונה והי' ה' אמות רשת וז"א כי זה מעשה המזבח חציו התחתונה הי' חלק מבלי רשת וחציו העליונה משפת המזבח ולמטה ג' אמות היו ג"כ חלקים מבלי רשת ושם עשו כרכב שהוא חריץ הסובב כל המזבח ומאותה החריץ ולמטה עשו ב' אמות רשת עד חצי המזבח התחתונה ובשתי אמות אלו קבעו הטבעות ונראה שהטבעות היו עבים כמו שליש אמה באופן שהבדים שהיו נתונים בתוך חלל הטבעות היו בשלישו של מזבח דהיינו ג' אמות ושליש והוא ממש כמו הגמירי דבש"ס דשליש מלעיל זהו האמת ומ"מ עיקר הקו' אינה מתיישבת דעכ"פ לא הי' צריך לגמירי דעכ"פ מקרא מפורש שהיה מגובה ג' אמות מן הארץ והוא למעלה מיו"ד טפחים: '''וי"ל ''' דאי לאו דגמירי לא הו"מ להוכיח מקרא לחייב מיתה הנושא משאוי למעלה מירד טפחים כי הי' לנו לדחוק ולומר תחלת קביעת הטבעות הי' בקצה עליונה של רשת וסופו של טבעות הגיע עד למעלה מה' טפחים לעיל מהכרכב כי מסתמא היו הטבעות ארוכים ועבים והבדים בודאי עוביין אמה ורחבי' לישא משאות גדולות כאילו על כתף וא"כ לא היה המזבח עולה עשרה טפחים למ"ד אמות הכלים חמשה טפחים ולהזהר מזה מייתי ש"ס הך גמירי ומזה מוכח שהיו הטבעות כלו בתוך ב' אמות של רשת ולא למעלה ממנו כלל: '''ותלמיד ''' א' אמר דאי לאו דגמירי הוי סד"א שלא נשאו הבד על הכתף אלא הכניסו הבד בחבל ארוך והחבל נשאו על הכתף כדרך הכתפים שבזמננו והיה המזבח נגרר לארץ לכן מייתי גמירי וגם זה נכון: '''והנה ''' רש"י בחומש ס"ל טבעות הארון היו בעליונו סמוך לכפורת ורמב"ן ס"ל שהי' בתחתיתו והארון כלו נישאו למעלה וצ"ע שהוא מתנגד לגמירי וגם לרש"י צ"ע שהרי היו הכרובים למעלה וה"ל משא כבידא למעלה מכתפיהם ועוד מה צורך לאתוי' גמירי שהרי עכ"פ הכי הוה שהרי גובה הארון עשרה טפחים והי' הטבעת סמוך לכפורת והלוי קומתו כשאר כל אדם הרי מוכח שהיה למעלה מעשרה טפחים וצ"ל נמי כנ"ל וק"ל יום ב' כ' אדר ק"פ לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}} [[קטגוריה:תשובות מתאריך כ' אדר ה'תק"ף]]</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף