עריכת הדף "שו"ת הרמ"א/נ" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


אשר שאלת ממני על אודות שכר הרבנות ששכרו אותו לרב שלהם וכאשר הקריב הזמן חזרו בהן כו'. הנה אהובי תוכן השאלה נעלמה ממני לכן אכתוב כל חלקי הדין שיכול בהן ספק בדין זה אמנם בקצרה כי אין הפנאי מסכים להאריך עכשיו. אך מבואר פרק האומנין (דף ע"ז.) דהשוכר פועל שניהם יכולים לחזור בו כל זמן שלא הלך הפועל למלאכתו אבל לאחר שהלך אינן יכולין לחזור, וכתב שם הרא"ש דהלך לאו דוקא אלא ה"ה אם הלכו ולא שהו כ"כ שעדיין מוצאין להשכיר עצמן אין לפועלים על בעל הבית רק תרעומות בעלמא, וכן אם לא הלכו ושהו כל כך עד שאין מוצאין במקום אחר להשתכר צריך ליתן להם כפועל בטל כיון שגרם להם הפסד, והא דנקט הלכו ולא הלכו אורחא דמילתא נקט דמסתמא כל זמן שלא הלכו מוצאים להשתכר ומשהלכו אין מוצאים, וכתב שם מיהו איכא נפקותא כשהלכו אם הוא בעניין שאינו מוצא להשתכר ואף אילו לא הלך לא היה מוצא אין בעל הבית יכול לחזור אלא א"כ נותן לו שכרו כפועל בטל ואם לא הלך חוזר בו ואפילו תרעומות אין לו עליו אי נמי כגון ששאר פועלים נשכרים בג' והוא שכרן בד' כיון שהלכו הוי כאלו התחילו ואין יכול לחזור ואין יכול לומר השכירו עצמכם כשאר פועלים אלא צריך ליתן להם כפועל בטל כפי התנאי שפסק עמהם או ישכירו עצמן כשאר פועלים והוא ישלים להם כתנאי שפסק עמהם כו', אלו הדינים עולים שם במסקנת הרא"ש, וכבר ידוע שדין מלמד כדין פועל וכן פסקו התוספות והרא"ש והרי"ף והמרדכי פרק האומנין וא"כ מעצמך תוכל לדון בדבר זה לעניין פועל וה"ה למלמד, ועוד כתב המרדכי שם על רבים ששכרו מלמד ורצו לחזור דאינן יכולין לחזור אפילו קודם שהתחיל במלאכה דכל דבר הנעשה ברבים או ע"י שלשה טובי העיר לא שייך בחזרה והאריך שם בזה הרי דאין לזה חזרה. ומבואר ג"כ שהרב הפוסק לעם בדיני איסור והיתר והוראה יש לו דין מלמד כדאיתא בתשובת הרמב"ן ובתשובת מהר"ר מאיר פדו"א סימן מ'. מיהו בהא נראה דחלוק דין רב המורה מדין מלמד דבמלמד אין דנין לו כפועל בטל ודמיא לאכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי דכל מלמד כשאינו לומד הבטלה גורמת לו שכחה וכמו שכתבו הפוסקים אמנם בעניין הוראת איסור והיתר לא שייך למימר דאי לא עבדי חלשי אך שאין חילוק רב ג"כ בין אי עביד בין אי לא עביד ואינו מנכה לו הרבה אף אי לא עביד. זהו הנ"ל בדין זה אך אמנם אם היה אונס שחזרו בהן מחמת חשש אויר ל"ע נראה דיכולין לחזור דהא אפילו לא חזרו בהן אפ"ה פסידא דמלמד וכמו שכתב מהרי"ל בתשובותיו סי' מ"א ומוהר"ם פדו"א בתשובותיו סי' פ"ז דהוי אונס דלא שכיח דהוי פסידא דפועל כדפסקו המרדכי והרא"ש פרק האומנים. אך אמנם אם חזרו בהם קודם שנודע חשש אויר אע"ג דהוי אויר אח"כ פסידא דבעל הבית דמיד דחזרו בו נתחייבו לפועל מאחר דלא היו יכולין ואונס שנעשה אח"כ פסידא (דפועל) הוא. כן נ"ל אלו הדינים לעת עכשיו ואם יסתפק לך דבר מעתה או יקשה לך איזו דבר בדברי השיבני ואשיבה כבראשונה ובזה שלותך יסגא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}