עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/סה/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל סה - סימן ד'''</noinclude>

'''שאלה''' יזרח שמשך ולא יאסף הנכבד רבי יוסף אשר שאלת ראובן שאמר לשמעון וללוי מנה לי בידכם ואמר לו שמעון הן ושתק לוי אי הויא הודאת שמעון ושתיקת לוי הודאה לגבי לוי או לא.

'''תשובה''' לגבי שמעון שאמר הן אם אמר ראובן לעדים שהודה בפניהם אתם עדי ושתק שמעון הויא הודאה ואם לא אמר ראובן אתם עדי מצי שמעון למימר משטה אני בך [ששתק] ובשבועה אם לא היו דברים מעולם אבל לוי דלא אמר הן אפילו אמר ראובן אתם עדי ושתק לוי הודאת שמעון אינה הודאה לגבי לוי דמאי נפקא ליה מיניה ללוי בהודאת שמעון מצי למימר לא חששתי להודאתו כי לא היה אפטרופוס שלי ושתיקתו ששתק אחר שאמר ראובן אתם עדי אינה כלום אחרי שלא הודה תחלה ודין משטה אני בך פסק רב סעדיה גאון צריך לישבע שבאותה שעה בדעתו להשטות בו ולא נתכוון להודאה.

[ראובן קנה בית משמעון ולוי היה לו שטר על ביתו של שמעון ולוי היה במעמד כשקנה ראובן הבית ולא הוציא השטר וגם ראובן סתר את הבית ובנה אותו פעם אחר כך ועמד לוי על הבנין ואחר כך הוציא לוי שטרו ואומר שקודם לכן לא היה יכול להוציאה כי היה ראובן אלם].

'''[תשובה''' לא אבד לוי זכותו ואפילו לרבנן דאדמון דאמרי העורר על השדה והוא חתום עליה בעד איבד זכותו הכא מודי דלא איבד דדוקא התם דעשה מעשה וחתם בעד אבל בשביל שתיקה לא איבד זכותו ויותר מזה קאמר התם לא שנו אלא בעד אבל דיין לא השתא אפי' נעשה דיין לא איבד זכותו אשר בן הרב ר' יחיאל ז"ל].
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>