עריכת הדף "שו"ת הרא"ש/יח/ז" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל יח - סימן ז'''</noinclude>

'''שאלה''' ראובן חכר חכירות מפרש אחד ונתערב שמעון בשבילו לפרוע חכירותו בזמן שקצב לפרש ופרע ראובן מקצתו ואח"כ הלך למדינה אחרת ותובע שמעון מראובן שיפרע לו תשלום החכירות שהוצרך לפרוע בשבילו לפרש וראובן מודה שהכניסו ערב אבל אומר שלא היה לו לפרוע לפרש כי כבר פרעו ויש לו שטר פרעון ושמעון אומר הוצרכתי לפרוע לו כל זמן שלא מסרת לי שטר הפרעון או שלא לקחת מידו עיקר השטר חוב.

'''תשובה''' כיון שמודה ראובן שהכניסו ערב לאנס חייב לפרוע לשמעון כל מה שיברר שמעון שהוצרך ליתן לאנס ואפילו אם האנס תבע ממנו הממון שלא כדין ואנסו ליתן לו כי הדבר ידוע שידם תקפה עלינו וצריך ליתן לו כל מה שיתבע ממנו וזה ידע ראובן כששם אותו ערב לאנס וקבל עליו שעבוד זה לפצותו ולסלקו מכל מיני היזק שיבא לשמעון מחמת ערבות זה אעפ"י שלא פירש זה בפירוש דודאי אמרינן דעת שמעון שלא היה מכניס עצמו לידי סכנה להתערב נגד האנס אם לא לדעת כן וגם ראובן ידע זה והוי כאלו פירשו והתנו בו ודמי האי מילתא להא דאמרינן בפרק המקבל (ק"ח) זבין ארעא לאנס אמצרא דחבריה משמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונסא דמתיליד ליה מחמתיה דאמר ליה אריא ארבעת אמצראי וכן נמי בנדון זה צריך לסלקו מכל אונס שיבא לו מערבות זה וכן היה דן רבי מאיר ז"ל כי באשכנז נהגו לדון כן ומקובלין שתקנת הקהלות הוא והיה מורי אומר אין אנו צריכין לתקנת הקהל כי דין תורה הוא והביא ראיה כמו שכתבנו בשו"ת הקודמת ומה שטוען ראובן שיש לו שטר פרעון מהפרש אינה טענה כל זמן שהניח ביד הפרש השטר שיש לו על שמעון והבירור שיברר שמעון מה נתן הוא שיביא ראיה כמו שרגילין לברר בארץ הזאת ע"י עדים (נ"א גוים) או ע"י פתק האנס נכרת שקבל מפלוני כך וכך או שכתוב בשטר ביני שיטי ויפרענו ראובן נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>