עריכת הדף "
שו"ת הרא"ש/ח/יא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''כלל ח - סימן יא'''</noinclude> '''הנודר''' או נשבע בחלום, ששאלת אם צריך התרה כמו נדוהו בחלום. דע, כי אין צריך כלום{{הערה|ופסקו הטור בשם אביו ביורה דעה {{ממ|[[טור/יורה דעה/רי|יו"ד סימן רי]]}}.}}. דאפילו הנשבע בהקיץ בעי פיו ולבו שוים, כל שכן בחלום שאין כאן לא פה ולא לב{{הערה|בקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/ח/ב|נדרים ח:]]}} הקשה מדברי הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ל/א|ל.]]}} שאם אמרו לו בחלום על מעות שהם של מעשר שני אין חושש לזה כי דברי חלומות לא מעלין ולא מורידים, ומוכח שאין אוסרים דבר על פי חלום. ודחה, ששונה הדבר בנדר שהוא בעצמו נדר בחלום.}}. ולא דמי לנדוהו בחלום {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|נדרים ח']]}}, דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו מן השמים וצריך קירוב{{הערה|בפרישה {{ממ|[[פרישה/יורה דעה/רי#ה|יו"ד סי' רי סק"ה]]}} העיר מפני מה הוצרך הרא"ש לחלק שנידוי הוא סימן קללה בעלמא, הלא היה לו לחלק בפשיטות שדווקא בנדר בעינן פיו ולבו שוין מה שאין כן בנידוי שאינו תלוי בדעתו. ויישב, שבאמת הלא גם בנדר בחלום הרי לפי החלום היו דעתו ולבו שווין אלא כל הטעם שאין בחלומו ממש הוא משום שאין מחשיבים כלל את דברי החלום ואם כן הוא הדין בנידוי בחלום, ולכן הוצרך הרא"ש לטעם אחר שהוא סימן קללה בעלמא. '''ובאמת''' כעין דברי הפרישה כתב הר"ן {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ח/ב|נדרים שם]]}} שדווקא גבי נידוי יש לומר שמן השמים נדוהו מה שאין כן בנדר שהוא צריך לנדור. ואין דעת הר"ן כדעת הרא"ש בביאור סוגיית הגמרא בנדרים, שהרי כתב שם: וצ"ע במי שנדוהו בחלומו אם צריך לנהוג בכל דיני מנודה, ומבואר שהוא סובר שיתכן שהנידוי הוא נידוי מוחלט ואינו רק סימן קללה. '''עוד''' ציין שם הר"ן לדעת הרשב"א בתשובה {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/תרסח|ח"א סימן תרסח]]}} שהצריך היתר כשבא מעשה לידו, וכן הביאו הב"ח {{ממ|[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|יו"ד סימן ר"י ס"ג]]}} והבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/רי|שם]]}} מתשובת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/תרסח|שם]] ו[[שו"ת הרשב"א/ג/שלא|ח"ג סימן שלא]]}} והרמב"ן {{ממ|[[שו"ת הרמב"ן/רסה|סימן רסה]]}}. וברשב"א שם כתב שאף שבגמרא לא הצריכו התרה אלא בנידוי, אבל לחשש בעלמא חושש אני לרווחא דמילתא אפילו בשבועות ונדרים, וכן כתב הרמב"ן שאף שבנדר לא נתפרש בגמרא אף על פי כן אני חושש לו. ומכל מקום כתב הרשב"א שסגי בהיתר בעלמא בפני שלשה כנדרים דעלמא. אך הוסיף להביא תשובת הגאונים שהצריכו בנשבע או נדר בחלום התר בעשרה. עוד הביא הבית יוסף דעת הכלבו {{ממ|קט: ד"ה תשובה לגאון}} שכתב אף הוא כדעת הרא"ש שאין צריך שאלה בנודר בחלום, אלא שהוסיף שאם רצה לעשות מדה יתירה חכם מתיר לו, כשם שנידוהו בחלום שמביא עשרה בני אדם ומתירין לו אע"פ שאינו צריך שהרי קיימא לן {{ממ|[[בבלי/גיטין/נב/א|גיטין נב.]]}} דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. '''ובשולחן''' ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רי#ב|יו"ד סימן רי ס"ב]]}} הביא ב' השיטות בזה וכתב שיש לחוש לדברי המצריכים התרה בעשרה. ומכל מקום כתב הרמ"א (ומקור דבריו ברשב"א שם) שאם אינו מוצא בקלות עשרה דידעי למקרי יתירנו בשלשה כשאר נדר. '''וביישוב''' דעת הרשב"א מפני מה צריך התרה והלא אין כאן לא פה ולא לב, כתב בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/רכב|יו"ד סימן רכב]]}} שכיון דרוב חלומות באים מחמת הרהור היום אם כן חיישינן שמא קיבל עליו בלבו נדר זה ביום, וכתב לפי זה שאין חוששים אלא בנדרי מצוה שמהני בהו קבלה בלב, וכעין זה ביאר בשיעורי ר' דוד {{ממ|נדרים שם}} שמאחר שנדרי מצוה חלים אף במחשבה מהני אף בחלום, אך דחה דבריו שהרי בנימוקי יוסף כתב שהוא הדין בנשבע בחלום, וכן הרשב"א איירי בנדר ממש ולא נדר מצוה ובהני בעינן דיבור ממש. '''ובאופן''' אחר ביאר הגר"ש רוזובסקי {{ממ|נדרים שם}} שהרשב"א סובר שמראים לו שמן השמים מדירין אותו, ושייך שמשמים ידירו אותו כפי שמצינו בשמשון שהמלאך הזירו ואפשר שכמו כן אם מלאך ידירו יחול הנדר, ולכן צריך התרה. וכעין זה כתב בשו"ת שבט הלוי {{ממ|ח"ד יו"ד סימן קכו אות ב}} שמן השמים הטילו עליו לקיים את נדרו, וכפי שכתבו ה[[ש"ך/יורה דעה/רי#ה|ש"ך]] וה[[ב"ח/יורה דעה/רי#ג|ב"ח]] שלא מהני הפרת בעל לאשתו אלא צריך התרה דווקא, כיון שלשיטות אלו נודר בחלום הרי הוא כמנודה בחלום שמן השמים הוא. ועי' בשבט הלוי שם שהקשה מדברי הש"ך והב"ח הנ"ל על ביאור החת"ס שמבואר בדבריו שהוא נדר עצמי התלוי בהרהור ליבו ואין ביאורו שמן השמים הדירוהו. '''וע"ע '''שו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/יורה דעה/רכב|שם]] הו"ד ב[[פתחי תשובה/יורה דעה/רי#ג|פתחי תשובה יו"ד סימן רי סק"ג]]}} שנשאל להשיטות שמצריכים התרה, מה הדין כשחלם שנדר שלא לאכול מצה שרויה בפסח 'הזה', האם יש לחוש שמא מה שהוסיף 'הזה' הוא דברים בטלים שהרי אין חלום בלא דברים בטלים וממילא יהיה אסור באכילת שרויה כל השנה. והשיב, שאסור רק בשנה הזו שאם לא כן יש לנו לאסור עליו אכילת שרויה בכל השנה כי שמא מה שאמר 'פסח' הוא דברים בטלים. ועל כרחך שרק בדבר נוסף על עצם הנדר אומרים שהוא דברים בטלים אך דבר שמבאר את גוף הנדר אין אומרים כן.}}. <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף