עריכת הדף "שו"ת הב"ח החדשות/כד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
בשר יבש שתלאוהו בבית גוי בחדר שאופין בו לחם תמיד ושם מבשלין הגוים והזיעה עולה וגם יש בו משום בשר שנתעלם מן העין והזהרת אותם שלא יהא נעשה כן מהיום והלאה אלא שבקשת דעתי על מה שנעשה כבר אי שרי אי לאו. תשובה כבר נודע מ"ש הרא"ש בזה בתשובה והביאו בי"ד סוף סי' צ"ב מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר והזיע עולה ונבלע בקדירה ואוסר עכ"ל. ונראה דמיירי בכירה שלהם שעשויין כקדירה ושופתין על פי' קדירה דהתם ודאי כיון דהמחבת היא למטה בחלל הכירה וקדירה של בשר על פי הכירה אין מקום לזיעה להתפשט לצדדים וא"כ בעלות הזיעה בא אל הקדירה ואוסרתה ולפיכך לא נתן הרא"ש ז"ל שום גבול אלא כתב בסתם ונבלע בקדירה ואוסרתה אבל בנ"ד שהחדר רחב ומבשלין ע"פ התנור בכירה שלנו דאין לה חלל דהמקום מגולה והזיעה מתפשט גם לצדדין אעפ"י שעולה ג"כ למעלה אין לנו לומר שנבלע בודאי בבשר שתלה למעלה ואין לנו לאסור הבשר מפני אותה זיעה וגדולה מזו קיי"ל בדין בשר שחוטה שצלאו עם בשר נבילה דבתנורים מגולים שלנו שפיהם סתומים אין לחוש לריח כ"ש בכה"ג ואין השחוטה עם הנבילה בתנור אחד אלא בחדר אחד דפשיטא דאין הנבילה אוסרת השחוטה כן נ"ל להלכה אלא שמהרא"י בכתביו פסק ופירש אההיא דתשובת הרא"ש דאינו אוסר אא"כ היד סולדת בו בקדירה של בשר מחמת הזיעה וכתב שכן המנהג פשוט שתולין בשר לייבש למעלה מן הכירה שמבשלין עלי' חלב תדיר אעפ"י שהזיעה עולה מן תבשיל של חלב הואיל ואין היד סולדת בבשר מחמת חום אותה זיעה עכ"ל נראה שמפרש תשובת הרא"ש דאיירי בכירה שלנו ואפ"ה אוסר הקדירה של בשר ולכן פירש דאיירי שהיד סולדת בו וצריך ליישב לפ"ז הא דק"ל בתנורים שלנו כשהן פתוחין אין הנבילה אוסרת השחוטה היינו דוקא כשנצלו בתנור זה אצל זה אבל היכי שהשחוטה תלוי למעלה והנבלה למטה וחום זיעה של נבילה עולה ונוגע בשחוטה שהיא תלוי' עליו למעלה חמיר טפי ואוסר כשהיד סולדת בו ולדבריו אנו שומעין אע"פ שאין ראי' לו מן התלמוד, וכן פסק מהר"ם איסרל"ש סוף סימן צ"ב בי"ד ולפ"ז צריך לעיין בבשר שתלוי למעלה אם הוא בנמוך ותלוי ע"ג התבשילין ממש בענין שמחמת חום זיעה של התבשילין היד סולדת בבשר הבשר אסור ואם אין היד סולדת בו או אפילו ספק אם היד סולדת בו אין לאוסרו מספ' מאחר שאפילו ודאי יד סולדת בו שרי מדינא לדעתינו כדפר' הלכך מספק אין לאסרו אא"כ היד סולדת בו בודאי.

ומ"ש עוד דיש בו משום בשר שנתעלם מן העין נראה דאף למסקנת הרא"ש בדברי הרשב"ם דאי מצאו במקום שהניחו מותר היינו דווקא באבדו אבל במפקיד בשר בחדר גוי אע"פ שתלאו במסמ' במקו' מיוח' ומצאו במקו' שהניחו איכא למיחש שמא החליפו הגוי והניח נבלה במקומו וא"כ אע"פ שמצאו במקום שהניחו אין מוציא מידי איסור וגם אין היתר לומר שיש לו בה טביעת עין שהיכר ט"ע אינו אלא בהיכר שהיה בה מתחלה ועד עתה ולא נשתנה בנתיים ובשר שתולין לייבש נשתנה מידי יום ויום וליכא הכא ט"ע ואין היתר אא"כ שיש בה סימן בחתיכה שניכר בה ניקור דחוטא ודידא והחוט שנוטלין אצל החזה כמ"ש רש"י א"נ יש לו סימן מובהק בקשירה כשקשר החתיכות בשעה שתלה אותן למעלה עוד יש צד היתר כשחדר שתלו בו הבשר הוא המקום דשכיחי שם ישראלים יוצאים ונכנסים כגון שישראל דר בבית החורף והגוי דר כנגדו באותו בית שאופין שם לחם והישראל יוצא ונכנס שם ביום ובלילה ואף זה הי' נראה צד קולא טובא לפי שיש לחוש שמא הגוי יחליף אותו בלילה בשעה שישראל עם בני ביתו כולם ישינים שהרי אין לו לחוש שמא יהא נתפס כגנב מאחר שכולם ישינים. עוד יש צד אחר להקל כשהבשר כל כך שמן כמו אותו הבשר שתלה שם וכן הוא בהגהת ש"ד סי' ל"ג ע"ש מוהר"ר חיים בנו של הא"ז שדרש אדם השולח לחבירו חתיכות בשר ע"י גוי ובא אצל חבירו וראה שהיא שמינה כבראשונה ששלח מותר כיון שהגוי אין לו ריוח במה שמחליף ע"כ אלא שאין ברור כ"כ לפענ"ד בבשר שנתייבש שנוכל להבין בו שהיא שמינה כבראשונה ואם הוא אומר שמבין בבשר שהוא כ"כ שמן כבראשונה יש לנו להאמינו ומכ"ש היכא דאיכא עוד צד היתר דמצטרף בהדי הך טעמא כדפרישית ופשיטא שאין לנו לאוסרו אבל אי ליכא שום צד להתיר' הבשר אסור והיינו כמ"ש מעכ"ת מהא דאמ' רב חבית אסור בחותם א' דאין זה אלא כשאין בו שום צד מהני צדדים דפריש' אבל אם יש אפי' צד א' להתי' שרי וכ"ש אם מצטרפים שם צדדים אחרים אלה כתבתי למען אהב' מעכ"ת בקיצור מופלג ושלו' ממני ה"ק והצעי' יואל בלא"א מ' שמואל זלה"ה:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>