עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ליקוטים והשמטות/י" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן י'''}}
שאלה איש אחד נסע בעגלה עם ב' סוסים והוא הי' יושב בהעגלה ואחז הסוסים ברסן כדרך הבע"ג והסוסים נפחדו ונרעדו מחמת הפחד נסו מהר ולא הי' ביכולת האיש הנ"ל להחזיקם וע"י גודל המרוצה אשר רצו הסוסים נהרג נער אחד כמו בן י"ב שנים ונרצץ מוחו ר"ל והאיש הנ"ל בוכה במר נפשו ומתחנן ומבקש לקבל תשובה על חטאתו שיכופר עונו:

תשובה לכאורה הי' נ"ל דזה מקרי אונס גמור כי באמת האיש הנ"ל לא הי' גורם בזה מאומה מה שהסוסים פחדו ונסו ומבואר בצמח צדק בשאלה ה' שבאונס לגמרי פטור. אולם כפי הנראה מתשובת מהר"י ווייל סימן קכ"ה גרסינן באגדת חלק אמר לו הקב"ה לדוד עד מתי יהי' העון הזה בידך ע"י נהרג דואג ואחיתופל. ע"י נהרגו שאול ושלשת בניו רצונך יכלה זרעך או תימסר ביד אויב כו' אלמא אע"ג דדוד המלך ע"ה לא פשע במידי רק שע"י באו לידי תקלה אפ"ה נענש כ"ש הכא שבשלחותיך בא אליו הרע הזאת דאיכא למיחוש לעונש יסורין וטוב שתקבל עליך יסורין וכו' יעי"ש. וכן איתא בש"ס סנהדרין (דף נ"ה ע"א) מה אילנות שאין אוכלין ואין שותין ואין מריחין אמרה תורה השחת שרוף וכלה הואיל ובא לאדם תקלה ע"י וכו' לכן כפי הנראה מזה צריך האיש הנ"ל לקבל עליו תשובה המובא בתשובת משאת בנימין סימן כ"ו היינו שיתענה מ' יום רצופים מלבד שבתות ויו"ט וישלים במקומן ימים אחרים סמוך ממש למ' יום הללו ובאותן ימי התענית לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יישן על כו"כ ואחר כלות המ' יום יתענה לפחות כל שני וחמישי שנה שלימה של שס"ה ימים בלבד הימים שאין אומרין בהם תחנון. גם באלו תענית של שני וחמישי לא יאכל בשר ולא ישתה יין לילה שלפני התענית ושלאחר התענית. גם ירחיק עצמו מכל מיני שמחות וסעודת מריעים ומזמוטי חתן וכלה וידאוג ויכניע את לבו ויתודה לפני המקום ב"ה בכל יום מימי התענית ויאמר הוידוי בלשון אשכנז. ויתפלל ויבקש מחילה לפני המקום ואחר כלות השס"ה ימים מותר בכל דבר המותר כבראשונה וטוב שיתענה כל ימיו יום אחד בחודש כדין ער"ח. רק אם יהי' חולה ח"ו אפילו שאין בו סכנה אין לו לעשות שום דבר מכל הדברים הנ"ל גם בכל שנה ושנה כשיגיע היום שנעשה בו המעשה הרע הזה ישב בתענית כדי שיהי' החטא תמיד לזכרון בין עיניו ע"ד כי פשעי אני אדע וחטאתי לנגדי תמיד ובזה וסר עונו וחטאתו יכופר:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}