עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/חושן משפט/מג" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן מג'''}}
לידידי הרב המופלג החריף ובקי המושלם מו"ה פנחס דיין נ"י ב"ק וישניצא יע"א:

מכתבו הגיעני ובו התלונן על אשר אנשי קהלתו מלעיזים על פסקם ולא ידעתי על מה ולמה הלא אני החזקתי פסקם בכתב ידי וגם נוסח השבועה כפי פסקם ולמה יערערו חנם ומ"ש במכתב להנגידים הוא כי נתוודע לי בטוב מכח סיפורי הבע"ד משתי הכתות כי האוראנדי נשכרה שלא כדת מתחלה ועד סוף ואמרתי לפי תומי א"כ הוא לא שייך כלל חזקה והמה כשמעם הפצירו לתת פסק כזה להם ואמרתי שלא אבטל פס"ד שלכם כי אתם נאמנים בדבריכם שהי' חזקה טובה ולא אפיל מדבריכם ארצה והפצירו ליתן להם עכ"פ מכתב לכבודם לא יכולתי השיב פניהם אך ידעתי כי לא יהי' לפחיתות ח"ו לכם כי הכל רואין שחזקתי דבריכם בחתימתי על הפס"ד והנה בגוף הדבר ידע מעכ"ת כי כל הפלפול הוא למותר ואינו רק ללומדים תורגים אשר לא בתבונה יחפצו רק בהתגלות לבם אבל האמת ידוע לבר בי רב דחד יומא שעפ"י דין הש"ס אין לאוראנדי שום חזקה ומבואר הדבר היטב בתשו' מ"ב [סי' כ"ז] ומי שרוצה לדמות זה להאי מעשה דמ"ב שפסקו עם העכו"ם משקר לעצמו כי הלא כפל והשליש כמה פעמים שם שידוע לכל כי אם לא הי' השוכר השני הי' האוראנדי בא לשוכר הראשון ע"י תחבולותיו שעשה ולכן דומה למצודת דגים שמבואר שם דהוי פסקא לחיותא אם אומנתו בכך וא"כ בנ"ד שהדבר בהיפוך שידוע לכל שגם אם לא באו השוכרים השניים הי' ר"מ שוכרו או ר' גומפיל כי הקומיסער חזר בפירוש ובודאי ידוע לכל בזמנים הללו שכיחי אנשים מישראל וזולתם אשר היו שוכרים ולכן בודאי ל"ד לדינא דמ"ב ואין להוציא מהמוחזק אם הי' הדבר בספק מכ"ש שבודאי ל"ד כלל כנ"ל וגם אפילו אם הי' ממש המעשה דמ"ב הלא ידוע שכל דברי המ"ב הוא עפ"י תירוץ התוס' שלו אומנתו בכך ופסקי לחיותי', וא"כ האיך יעלה ע"ד אדם לומר דאם שנים או שלשה אומנים עוסקים באומנות המושכר משר והלך א' ברמי' לרמות להשר ושוכרו לבדו שיפסקו על השני הבא לשוכרו לעצמו שלא יוכל להוציא מפיו בלעו הכי נימא לי' שיופסק חיותו ולא של חבירו הכי דם חבירו סומק טפי אמנם כ"ז אם הי' הדין שוה לדין מ"ב אבל האמת עד לעצמו שאין דומה כלל למ"ב ובעה"ר נסתמה החכמה וד"ל ואין כאן רק תקנה ולכן שפיר נפלאתי מה זו חזקה מה ששכרה ר"ד והשיג גבול בני העיר ומ"ש מע"כ שהי' עפ"י ב"ד ר"ד בעצמו העיד וגם שני הצדדים שר"ד לא עשה עפ"י ב"ד ואם אח"כ קצתם הושוו עם ר"ד מקצתם לא רצו בזה הפשר ואם מפני שלא תבעו לב"ד הם אומרים שצעקו בפני כל האסיפה ואין שומע ובפרט וכי מחאה לא שייכה במקום שיש ב"ד ישתקע הדבר ורק כיון שמיחו ואמרו שלא ניחא לי' מה ששכר ר"ד לא אבדו חזקתם בשביל ר"ד וגם מה ששכר אח"כ ר' אבוש ידוע לכל אלמותו וא"צ להאריך בדבר אמת ומי ירצה להיות שותף עם גבר אלם ומה שהחזיקו השוכרים בודאי הי' שלא ברשות ב"ד כדברי עצמם ובפרט שהדבר ידוע לזה מכמה פעמים שהעידו לפני שאצליכם החזקה היא ג' שנים וא"כ בתוך ג' שנים בודאי הי' רשות לשוכרה וביותר אתמה כיון ששני הצדדים הודו מפי עצמם שאין כוונתם רק לטובת בני העיר ומי שירצה יוכל להיות שותף והשוכרים השניים ג"כ מרוצים לטובת כל מי שירצה א"כ אין כאן פיסוק חיותו ולא תקנה כי מה נ"מ הדבר יתנהג עפ"י ב"ד ואם שאמרו שהוציאו יותר מכדי הצורך בהוצאות כבר אמרתי לכם בזה לפסוק כפי מנהג מקומכם בזה בחזקות. כללו של דבר האמת עד לעצמו שלא דברתם נכונה והיודע מחשבות יודע האמת כי מחמת איזה פני' נסתרה האמת וידעתי כי אם תכתבו להלומדים החורגים יפלפלו בדברי פלסתר לא לאמתו אך יהא להם מה כו' ואני פי מלך אשמור להורות לכם לאמתו לפע"ד בלא שום נטי' ואתם הטוב בעיניכם עשו ונא מאד שאל תכתבו עוד בזה להטריחני חנם כי אין כאן מקום לפלפל כי מדינא דש"ס ודאי אין כאן כנ"ל ותקנות לא ילפי מהדדי כמבואר לגבי תקנות חז"ל בב"ב [דקל"א] ומכ"ש תקנות חלוקים בחילוקים שונים עיין בכנה"ג ואין לנו בזה רק מנהג מקומכם ולכן הפלפול למותר ולא יבא מזה חכמה ויראה רק דברי בורות והחכם וגו' והי' שלום ג' מסעי תרי"ט פה מרחץ שיין:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}