עריכת הדף "
שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{מרכז|'''סימן ל'''}} להרב וכו': מכתבו הגיעני והנה מה שהביאו לו שטר מכירה בשמי למכור על למ"ד יום זה להד"מ ולא יצא מפי וההיתר הוא עד"ז למכור הכל בקנין המועיל לכל הפוסקים והישראל יהא רק סנטר עפ"י אופן המבואר שם בארוכה אך לא רציתי להעתיקם כי רב אחד מאוהבי אשר ביקש ממני העתק שט"מ ושלחתי לו ואח"כ ביקש ממני לאסור להם כל ההיתרים כי באים למכשולים וכן עשיתי וכתבתי להם שהדרנא בי ולכן אולי גם במקומו יבואו למכשול ח"ו ולכן מנעתי מלהעתיקו אולם בהיתרים דמר ראיתי תיוהא בהיתר הראשון לא ידעתי במה יזכה הנכרי בהמיישין של ישראל הגבהה לא אפשר בחבית גדול כזה וכסף אין מבואר שם בההיתר גם באמת מה יועיל הדראהן הא איננו קונהו ממנו כלל רק מחייב עצמו ליתן בעדו כך וכך מדות י"ש ואם נימא דקונהו בתורת דמים בעד כו"כ ונותן לו דראהן והשאר זוקף במלוה וא"כ מ"ש נכרי המאשיניסט ומ"ש עכו"ם אחר והערמה ידוע לכל ואם יגביהו בשבת לקנותו בהגבהה זה הוי כמזכיר לו יום פ' תקנה כי ידוע שביום אחר לא יוכל לעבוד זה הי"ש גם כי אינו מכוון אז לקנותו רק לעבוד עבודתו בשביל הישראל ואפי' חפץ של נכרי אסור להוציאו לנכרי משום מראית עין להרבה פוסקים [ע' בסי' רנ"ב ס"א] מכ"ש שמקנה של ישראל בביתו בשבת בודאי לכ"ע אסור גם אין דרך המאשיניסט שיעבוד הוא עבודה כזה רק מצוה להערלים ועכו"ם לעכו"ם אינו שליח וישאר של ישראל גם הרבה מלאכות נעשו בטרם מכניסו ליורה בהגבהה כאשר נראה לי לפי מה שהגידו לי מלאכה זו וגם ההיתר הב' בהבלעה זה ודאי נודע לכל דבהבלעה מותר מדין רק דאסור כמרחץ משום דלא עביד לאריסותא רק במוכסין התירו ואם נדמהו למכס קשה הדבר כי מכל חכמי דורות שלפנינו נראה דאין לחדש דבר בזה רק מה שהם התירו וגם כי הפועלים העוסקים בחטיבת עצים ושארי הענינים המה שכירי יום לרוב והמה עושים ע"ד בעה"ב כי הוא שכרם ומשלם להם שכרם והמה לא ידעו מזה שיש גם לעכו"ם חלק בו ועוד כמה תהיות בזה ולכן ע"ז נאמר אל תצדק הרבה ולא נחמיר יותר מאבותינו שהתירו הערמה גבי מעשר אפי' מה"ת כמ"ש בהדי' בגיטין [דס"ה] דרק מחמת קטן תירצו דהוא מדרבנן אבל בגדול מה"ת מהני הערמה ובכמה דברים מצינו הערמה ולא חששו כלל לשחוק הצדוקים שהיו בימיהם כי מה לנו לצחוק של רשעים המה יאבדו ואנחנו כתורה נעשה ואדרבה אם נחמיר משום הרשעים יבואו לצחק באבותינו כי נודע לכל שבש"ס ופוסקים נעשה מעשה ע"י הערמה וישחקו ח"ו על אבותינו ויאמרו כי ח"ו הדור אחרון ידם עם הרשעים ויתנו דופי ח"ו ולכן הלעיטהו לר' כו' ואנחנו לא נסוג אחור ממנהגי אבותינו אפי' להחמיר ובעוה"ר הרבה דברים שמרננים על מנהגי אבותינו ואומרים כי הם יודעים האיך לעבוד ולא להקל כידוע במכתביהם ולכן יאבדו המה ואנחנו בדרכי אבותינו נלך אפי' להקל ואם ירצה דוקא העתק שט"מ שלי יודיעני ואי"ה אצוה להעתיקו: {{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף