עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/קג" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קג'''}}
להרב המאה"ג החריף ובקי ירא ד' כו' מו"ה נחום ראובן נ"י האבד"ק רישא והקרייז יע"א.

שאלה גט שנכתב באיזה כפר הסמוך לקהלתכם תוך תחום העיר והכפר ההוא נקרא בשם כדרך כל כפר שניקב בשמו ובתוך הגט השמיט הסופר שם הכפר רק כתב שאנו מונין כאן רישא מתא דיתבא כו' מה דינו של הגט הזה:

תשובה דין זה מבואר בתשו' מיימון [דשייכי לס' נשים סי' כ"ב] ובמרדכי [פ' מי שאחזו סי' תכ"ו] אם תוך התחום הוי כעיר ובתשו' מהרמ"פ אך האחרונים העלו לסמוך במקום דחק ועיגון לסמוך על דברי המיקל דתוך התחום כשר וכ"נ בתשו' מהרי"ו וכן מסיק בג"פ [סי' קכ"ח ססק"כ] אך י"ל דע"כ לא הכשירו אלא כשכתבו העומד במקום פ' ולא הי' אז שם רק חוץ לעיר בתוך התחום אז הקילו בתוך התחום דהוי כהי' בעיר אבל בהי' העדים או הבעל במקום (בנהר) שיש לו שם בפ"ע ובפי אנשים נקרא מי שדר שם מכפר פ' ולא נקרא ע"ש עיר וא"כ י"ל דכה"ג הוי שינוי השם אם כתב בגט שם העיר ולא שם הכפר אך במהרי"ו שם בתשובה אחר שהביא דברי הר"ש ז"ל ומה שהקשו עליו דהנודר מותר בתחומו ותירץ הוא ז"ל דבגיטין שאני מלישנא דקרא והקשה לעצמו ע"ז דהא קראי גופיה סתרי אהדדי דלענין מקלט תחום העיר כעיר מקרי ולגבי יהושע מוכיח הגמ' דתוך התחום אינו כעיר רק עיבורה הוי כעיר וזה גופא מה שהקשה מעכ"ת על מהרי"ו מקשה הוא בעצמו ומתרץ דבאמת שם עיר כמו ביהושע שכתיב בהיות יהושע ביריחו זה אינו נקרא רק עיר ועיבורה אבל תוך התחום אינו נקרא שם העיר ממש אבל עכ"פ נגרר בתר העיר בדינו כמו עיר מקלט שתחומה קולט ובשארי עניני' ומש"ה מחלק שם גבי נדרים דאזלינן בתר כוונת הנודר יעי"ש עד שמסיק לבסוף ועכ"פ לא הוי שינוי השם את"ד שם בתשו' וספרו אינו כעת תח"י במקום מושבי חוץ לעיר אך זה תורף דבריו וכוונתו דנהי דלא הוי על התחום שם העיר ממש מ"מ כיון שנגרר בדיני' בתר העיר לא הוי שינוי השם אם כתבו שם העיר דהרי לכמה ענינים הוא כעיר והוי עכ"פ כשם הטפל ובפרט לפמ"ש רוב הפוסקים לפסול בשינה שם העיר משום מחזי כשקרא כמבואר ברי"ף ורא"ש ז"ל בכמה מקומות ב"ק [במרובה סי' ד'] וכתובות וב"ב דקע"ב ע"ש ברי"ף ורא"ש] בתוך התחום עכ"פ לא מחזי כשקרא וא"כ הרי מבואר מדברי מהרי"ו הנ"ל דבאמת אינו נקרא ע"ש העיר כלל ושמו חוץ לעיר רק אעפי"כ לא הוי שינוי שם בגט כיון דעכ"פ נגרר בכמה דינים בתר העיר א"כ אפילו יש לכפר שם בפ"ע ובגט כתב שם העיר שבתחומו לא הוי שינוי שם העיר דנגרר בתר העיר והגט כשר ולמען ידע כי עיינתי בפלפולו אציגה קצת מדבריו מה שהקשה ותירץ בדברי מהרי"ו ז"ל כבר מבואר לעיל שמהרי"ו ז"ל בעצמו מקשה ומתרץ כנ"ל ועל מ"ש דלא שייך בתחום עדות שא"א י"ל מכח קורבא אשתמיט מני' למה פסלו בשילי והיני לרוב שיטת ראשונים דהמה בתוך התחום ובשלמא לדברינו דמחוץ לעיר בכפר או בשדה לא מקרי שינוי בשם עיר עלי' דנגרר בתר העיר בדיני העיר אבל בשני עיירות שוות תוך התחום כשילי והיני נקרא ע"ש היני ונקרא ע"ש שילי ואם כתב על שילי היני בודאי הוי שינוי השם דא"ל דנגרר אחרי היני בדיני' דזה ליתא דאדרבה נימא דהיני נגרר אחר שילי דהוא ג"כ עיר כמוה ומש"ה פסול משא"כ כפר שמחוץ לעיר שנגרר בתר העיר ואין העיר נגרר אחרי הכפר אבל מטעם אאי"ל אם נימא כדברי מעכ"ת א"כ גם בשילי והיני הוי להיות כשר אך באמת דין זה שהמציא מעכ"ת שיוכל להתקיים דין הזמה באם יגיד שהי' עמו במקום רחוק ליתא לפע"ד דבאותו מקום צריך להיות מכוון ממש יעוין ברש"י פסחים [י"ב ע"א ד"ה דהו"ל עדות שא"א י"ל] ובסנהדרין [ד"מ במשנה הי' בודקין דמשמע דצ"ל החקירה מכוון ע"ש היטב] אך בלא"ה לא שייך אאי"ל בגט כמ"ש בלבוש והגם שדבריו צ"ע מאד יתבאר אי"ה בספרי בארוכה וגם בלא"ה קשה הא בטלי דו"ח כמבואר בנ"י סנהדרין [פאד"מ] ופנ"י בגיטין [סוף דע"ט] ובנוב"י מה"ק [סי' פ"ח] משיג עליהם שלא כדת ובלא"ה קשה מה הזמה שייך בע"ח וכי העידו שנתגרשה האשה הם לא חתמו רק שהבעל אומר כן לאשתו הריני מגרשך אבל אולי לא מטא לידה כלל וכאשר בררתי בספרי הכל על נכון [ע' בד"ח בשער שנוי מקומות אות ד' וה' ובשער התשו' סי' רצ"ה]:

סוף כל דבר לפעד"נ להכשיר בצירוף איזה גדול ובפרט מקום עדים וסופר אינו נזכר כלל בגט רק במה שכתבו אנו מונין מתא דקאי על הבעל שאומרים לעדים שעמו שם העומד במתא פ' כמבואר בב"ש ז"ל [קכ"ו סקכ"ב וקכ"ח סק"א] והנה לפי המנין בודאי שייך שמונין בעיר שתוך תחומה דלענין המספר גריר בתר בני עיר שבתחומה ושייך שפיר שאנו מונין כאן בעיר פ' ולא הוי ודאי שינוי על מקום העדים ואין שינוי רק על מקום עמידת הבעל ומקום עמידת הבעל בודאי אינו מעכב בדיעבד וכשר כנלפע"ד והי' שלום:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}