עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/מח" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן מח'''}}
להבד"צ רק' קראקא:

שאלה ע"ד האשה עגונה קשת רוח. אשר בעלה ה"ה ר' עקיבא ב"ר אברהם עביר מפה זה איזה חדשים נסע מפה לשוט על הווייקסל בסמוך לפה איזה פרסאות וה"ה ר' עקיבא הי' נטבע בווייקסל ואחר י"ד ימים נמצא איש אחד בהווייקסל לא רחוק ממקום אשר הוטבע והמשפחה שלו נסעו שמה והביאו אותו לכאן והוגבה עדות בב"ד. וז"ל הגב"ע עדות ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה אשת הנטבע הנ"ל העיד בעדות אחר איום גדול שהוא מכיר החפצים הנ"ל בטב"ע ובהכרה טובה וגם מכיר הסכין בטב"ע ובהכרה טובה ומכיר היטב הכת"י של המנוח ז"ל וגם האשה אשת המנוח העידה שמכרה הכל בטב"ע ובהכרה טובה ר' יואל הנ"ל העיד כל הנ"ל ה' שבט תרי"ח לפ"ק בחומר עדות:

עדות של ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה דאבריש אשת הנטבע הנ"ל:

איך מיט אחותי דאבריש זינדן גיקומין לכפר טשעוויץ לר' משה דיזער גינג מיט אונץ לערל יאציק יאניש לכפר טערזיזען איך פראגטע דעם ערל אויב איך בייא איהם פישע בעקוממע דיזער זאגטע הייטע ניכט ווען דיא ווייקסל אפ פאלין זיין ווערדע דא האטע ער פישע צו פאר קויפין דא זאגטע איך צו איהם אויב מען מיט וואססער דיא פישע נאך קראקא ברינגע אין דעם עס איזט אין געפאהר. דיזער לאכטע איך ערצאעהלע איהם דאס אים זאממער איין פישער דער איממער אויף וואסער לויפטע בייא ווארשוי ערטרינקן איזט. דער ערל זאגטע דאס אויך היער איין יודע מיט נאהמען עקיבא אויס קראקא ערטרונקן זייא אונד ער איהם נאך פערלויף פין 16 טאגע אין דעם דארפע בעקאממען האטטע. איך פראגטע איהס אויב ער דעם יודן פריר געקאנט האטטע. דא זאגטע ער דאס ער איהם פאן אונגעפעהר 20 יאהרין קעננע. דא זאגטע איך איהם דאס ער זאל מיר ערצהעלין וויא דאס צוא גינג דא זאגטע ער מיר איך האבע איינעם מענטשין שוויממען געזעהין. האבע איך איהם עהמפאר גענאממען דא ערבליקטע איך דאס עקיבא איזט וויא איך איהם אויפס געזיכט ערקענט איך פירכטע מיך דאס איך זאללע ניכט פילייכט אום שטענדע האבען בווייל איך וויססטע דאס ער בייא זיך געלד האטטע זא גינג איך אונד באנד איהם אין וואססער אין גינג צו מיינער פרויא דיזע מיינטע דאס איך זאל געהין צום וואלעק זיין שכן וויא גינגען מיר אונד נעהמען איהם הערויס. זויא וואר ער גאר ניכט פאר ענדרט בלויס דאס מויל האט ער גרעסער נאך איינער האלבען שטונדע אומגעפאהר איזט ער פאר ענדערט געיוארדען. אויך דער וואלעק האט מיר דאס זעלבע געזאגט איינע ערלית טערעסיק האט מיר גיזאגט זיא איזט גראדע ביים וואססער געוועזען דאס זיא האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אויך הבחור איצק מכפר טשעוויטץ איין יונגע פאן 17 יאהרע האט מיר געזאגט דאס ער איזט גלייך צום וואסר געגאנגין וויא עס איזט איין רעש געווארדען דאס ער האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אונד ער איזט צום ערקענען געוועזין אונד אין איינר שטונדע האט מען איהם ניכט מעהר ערקענט. אללעס איזט פאר ענדערט אן איהם געווארין כל הנ"ל העיד בפנינו ר' יואל ב"ר מרדכי אחי האשה בתו"ע יום ב' כ' שבט תרי"ט:

עדות של האשה מ' אסתר אשת ר' רפאל מכפר סאלקאווע איך בין גישטאנין אונד האב גיזעהין וויא דער עקיבא איז אראפף גיפאללען פין לידקעלי אין וואסר אונד האט זיך ארויף גיחאפט אונד האט גשריגין לערלים מען זאל איהם רעטטען אונד איז באלד ווידער אריין גיפאללען אין וואססער עס האט גידויערט בערך א' רבע שעה וויא איך בין נאך היר גבליבן שטיין אונד האב איהם ניט מעהר גיזעהין. כ"ז העידה האשה הנ"ל באיום בתו"ע ביום ג' י"א מרחשון תרי"ט:

עדות של ר' משה בן אלעזר מכפר טשעוויטץ. פרייאטאג אים 6 אוהר פריא איזט פאר מיין קרעטשמא על הווייקסל איין בויער געשווימען מיט איין לידקעלע מיט פיש. פראג איך איהם וואהין שווימסט דוא ענטפערט ער דאס איז עקיבאס פיש ער איזט דער טרינקען ווארדען וויא איך דאס געהרט האב בין איך תיכף אהין גילאפין אונד האב מיט גינומין מענטשין אויף דעם אורט וויא ער איזט דער טרינקען ווארדען אונד האב גיהייסין זיכן דארט איזט אויך גיוועזין איינע אשה אסתר אשת ר' רפאל מכפר סאלקאווא דיא אשה האט דער ציילט דאס זיא האט גיזעהין וויא ער איזט דער טרינקען גיווארדען אונד האט צווייא מאהל זיך ארויף גיחאפט אונד האט גשריגן גיוואלט איזט זיא גילאפין נאך מענטשין איהם צו רעטטען נור זיא האט נישט גיקענט אזוי געך געפינען מענשין אויך האב איך גיהייסין זוכן אבער מען האט נישט גיקענט געפינען איך האב פיעל בויערין גיבעטין אז מען זאלל זוכן דען נטבע. ביום שבת פ' תבוא זענין נו מיר גיקומין צווייא בויערן נישט די בויערין וואס איך האב זייא גיזאגט דאס זיי זאלין עהם זוכן רק אנדרי בויערן דיא בוירען האבן מיר גיזאגט זאגט דאס זיא האבין עקיבא געפינדן בין איך גלייך לשם גילאפין אונד האב איהם גיטראפין בווייקסל ליגען אנגיהאנקרט איך האב איהם ארויס גינומין מן המים מיט זיינע מלבושים וואס איך האב דער קענט אינד האב גיהייסין זוכן אין טאש בימין ירכו דען איך האב גוויסט דאס ער האט תמיד אין דער טאש מעות וכן הוה מען האט איהם אויס דער טאש ארויס גינומין איין טייססריל מיט מעות אונד פאפירן האב גלייך בעפוילן מען זאל לויפן קיין קראקא בשביל המשפחה ובמוצאי ש"ק וענין המשפחה גיקומין אונד איהם לידם מוסר געוועזען מיט הטייסטריל מיט פאפירן. דער קענט האב איך הנטבע מכח המלבושים דורך דיא שטאטור וואר אינמעגליך צו דער קענען ווען איך העט נישט געוויסט אז עקיבא איזט ערטרינקן ווארדין נור דארך המלבושים גם דיא הענדע וועלכע תמיד זענין שווארץ גיוועזין האב איך גיזעהין דאם זייא זענין נאך אזויא שווארץ וויא תמיד אויסער דעם איז נישט גיוועזין צו דער קענען כל הנ"ל העיד באיום בתו"ע קראקא יום ב' כ"א אלול תרי"ח:

ר' שכנא שליח ב"ד ור' איצק שליח ב"ד העידו בתו"ע שהאשה דאבריש אשת הנטבע הגידה סימנים במלבושים אשר הובאו הנה היינו על המכנסים נמצא שטרייפליך פאסעליך דער גרונד וואר ווייס אונד דיא פאסעליך בלויא גם אמר' שבארבע כנפות נמצא זייגער טעשיל מצד שמאל ועל הכתונת נמצא רשום אות ק' ראש התיבה מן קיבא מרוקם בחוט שני ראטה וגם אמרה שיש בו מאחריו סימנים שיש לו שלשה רשומי חתיכות מאחוריו ומחמת שהי' לו מאחוריו חבורות וחתכוהו הרופאים לרפאותו ורשומי החתיכות ניכרין והעידו שכל הנ"ל נמצא בהמנוח הנפטר הנ"ל גם העידו שהאשה הנ"ל נתנה להם חתיכה מהצייג של המכנסים ואח"כ חתכו מהמכנסים א' חתיכה מאותן מכנסים אשר הובא לבוש בהם ונמצא הכל נכון גם העידו שנמצא אצל המנוח בייא גארטיל שלו ורייזע פאס שלו גם רשום בכתיבת ידו חובות שמגיע לו מאביו ז"ל מערליס ומה שהוא חייב לאביו ולשאר אנשים וגם נמצא אצלו א' סכין שלו וגם א וועקסיל על אדרעסי שלו בח"י ערל אחד גם בשעת קבורה חתכו השלוחי ב"ד הנ"ל מן המכנסים ומן הכתונת איזה חתיכות ואותן החפיצים היו לנוכח עינינו הבד"צ ג"כ:

כל העדות הנ"ל העידו לפנינו הבד"צ העדים הנ"ל בתורת עדות. ולהיות לראי' חתמנו שמינו פה קראקא יום ג' ב' אדר שני תרי"ט לפ"ק:

הק' אברהם יענר. ישראל יהודא ליב סג"ל. אברהם מאיר גרייווער:

תשובה מחמת גודל טרדותי כעת בעניני דפיסחא לא אוכל לבא בארוכה לפלפל בסוגיות הש"ס ובפרט כי אינו נוגע לענין הדין כי כבר דברו בזה הרבה ראשונים וגדולי האחרונים אין בידינו מסברותינו לחדש בזה פעוטי השכל ואין לנו רק להקים הדין עפ"י רוב דיעות כי יש סברות הרבה וכ"א ימצא מקום להתיר או לאסור ולכן אין בידינו רק לילך בתר רוב הדיעות והפלפול הוא רק דרוש וקבל שכר. והנה לאשר אני מוטרד בפלפולים אחרים לכן לא בארתי רק להבין עיקר הדין אליבא דרוב הראשונים וגדולי האחרונים ובפרט כי הדבר פשוט להתיר לפע"ד בנ"ד אליבא דכ"ע. דהנה עדות של ר' יואל בר' מרדכי מפי הנער שאמר בזה"ל דאס ער איזט גלייך צום וואסער געגאנגין וויא עס איזט איין רעש גיווארדין דאס ער האט איהם גלייך ביים געזיכט ערקענט אונד ער איזט צום ערקענען געוועזין אונד אין איינר שטונדע האט מען איהם ניכט מעהר ערקענט. אללעס איזט אן איהם פאר ענדרט געווארדין עכ"ל. והנה לכאורה סותר הנער בעדותו את ר' משה שאמר שלא הי' אפשר להכירו אך באמת אין כאן סתירה כלל (דכן קיי"ל בכ"מ שמתרצים העדים שלא יכחשו זא"ז) כי הנער גופא אמר שלאחר מעט שעה נשתנה ולא הי' אפשר להכירו א"כ מסתמא הנער ראה אותו טרם שראה אותו ר"מ והנה ר"מ אמר שהוציאו מהמים וא"כ לפ"ד הנער שאמר שראה אותו מקודם כנ"ל בודאי הי' תוך המים הגם שלא פירש רק מסתמא כן הי' כיון שר"מ לא הכירו שנשתנה בשעת הוצאתו מהמים והוא הכירו ש"מ שהוא ראה אותו מקודם ובהיותו במים שהרי ר"מ הוציאו לאח"כ מהמים וא"כ בשעה שהנער ראהו הי' תוך המים אך לכאורה קשה להאמין דבר זה דאם הי' תוך המים האיך ראהו בט"ע ואולי הי' בחוף הנהר שאין המים עמוקים רק עברו המים על גופו ופניו בקצת והי' תוך המים ויכול להכירו ומה שאמר ר' משה שהי' אן גיהאנקרט בהמים איני מבין כוונת לשונו ואולי שהי' מסובך בשפת הנהר בתוך המים כדי שלא יוכל לשוט אנה ואנה אך עכ"פ נראי' הדברים שהי' תוך המים בשעה שראהו הנער וא"כ הרי ראהו לאלתר והכירו בט"ע וגם הי' בו סימנים דהחתיכות שלשה שאמרה האשה עכ"פ סימנים אמצעים הוי ולכן די בעדות זה לכ"ע דנהי דנחמיר כדברי הרא"ש ז"ל בר"פ האשה שלום] וסייעתו דראה הטביעה לא מהני גופו שלם וט"ע רק עם סימנים מ"מ הא ודאי כולהו איתנהו ובודאי א"צ כאן סימנים מובהקים כמבואר ברוב הפוסקים ובב"ש ז"ל [סי' י"ז סכ"ח] והגם שנראה מהנמוק"י [שם] שצריך סימנים מובהקים ממש וכן קצת ראשונים אשר אתו כמבואר במהרח"ש ז"ל בעגונא דאתתא מ"מ הלא מבאר המהרח"ש ז"ל כוונתם דטעמם דסימנים מובהקים לחוד [בלא ט"ע וחזי' לאלתר] לא מהני דדלמא לא עיין בהו היטב מחמת שראה הטביעה ונדמו לו שזה הוא לא עיין היטב בהסימנים ולכן צריך לאלתר וט"ע וא"כ לפ"ז לדעת הנך מחמירים סימנים מובהקים נמי אינם מובהקים ממש רק בצירוף ט"ע וכנ"ל ממילא בנ"ד שהסימנים בעצמם ברורים מחמת שהאשה אמרה טרם ראתה אותו הגם שאינם מובהקים ביותר מצטרפי עכ"פ להט"ע ולמה שראהו לאלתר וא"כ מותרת לכ"ע:

אך כל זה לרווחא דמילתא דלדינא כבר החליט הב"ש להתיר בלא ראה הטביעה ממש כמו נ"ד שהנער לא ראה הטביעה וא"כ עכ"פ בספק אישתהי מותר וגם שהוא עד מפי עד רבו המתירים בספק אישתהי ובפרט שהנער אמר שלשעה נשתנה זה לאות שראהו תיכף קודם עלותו מן המים הגם שזה אינו הכרח דזה אינו דבר חלוט שתיכף אחר שעה נשתנה שלא יוכל להכירו ואולי גם מקודם נשתנה פניו של הנטבע להנאבד בעל העגונה ואח"כ נשתנה עד שלא יוכל להכירו אך עכ"פ קצת ראי' הוא שהי' לאלתר ולצרף לסניף לומר דלד"ה מותר בנ"ד ולכן לפע"ד בעדות הנער לחוד סגי אך גם העדות של העכו"ם המסל"ת הוי עדות מעלי' דהוי מסל"ת גמור כמבואר כמעט בכל הפוסקים דזה הוי מסל"ת והאריכות בזה למותר והנה העכו"ם אמר בפירוש שהכירו תוך המים ועם הסימנים וכנ"ל בודאי מהני לכ"ע הגם שהר"ש והר"ן ס"ל דאין עכו"ם משגיח על ט"ע היטב מ"מ כבר קיי"ל למעשה שלא כדבריהם כמבואר בב"ש [סקע"ו] וגם בכה"ג שכוונתו הי' לידע אם הוא זה עקיבא כדי ליטול מעותיו ממנו דכל טעמם שכיון שעכו"ם אינו מתכוין אינו מדקדק היטב אבל כאן דקדק היטב ובפרט בצירוף הסימנים וראיתי בקונטרסו דמר שכתב לדחות היתר דלפ"ת מחמת שבמים שייך בדדמי ולא דייקא האשה ואין ע"א נאמן רק מטעם עביד לגלוי' ובמסל"ת לא שייך על"ג ולכן לא מהני כאן לפ"ת הנה אתפלא מאד חכם כמותו יאמר זה הלא גמרא ערוכה [יבמות קכ"ב] גבי נכרי שהעיד בס' ב"א שנהרגו בכרך ביתר במלחמה והשיאו נשותיהם ויעוין במלחמות [בר"פ האשה שלום] שכתב להדי' מכאן נפשוט האבעי' דע"א במלחמה וכן מלא בכל הראשונים ואחרונים להתיר בטביעה מסל"ת וקו' מעכ"ת במחכ"ת אינו כלל דהנה מבואר בתוס' ורוב ראשונים דעיקר טעם נאמנות באשה משום דייקא ורק לדיוק צריך ורק אבעי' בגמ' אי עיקר הטעם דדייקא וצריך דיוק רב והיכי שיש מקום לומר בדדמי או דרחמי וסני לי' לא דייקא הרבה לכן אסורה להנשא או הטעם העיקר בהיתר ע"א הוא משום על"ג הגם שצריך נמי לדייקא מ"מ סגי בדיוק מעט שבכל ענין אשה מדייקת עכ"פ מעט וכן מבואר בהדי' בדבריהם ביבמות דף צ"ג [ד"ה ע"א] וכן בתוס' ראשונים ז"ל וא"כ ה"נ זה האבעי' הוא גבי מסל"ת [ביבמות קכ"א קכ"ב] או עיקר הטעם דרבנן הימנוהו דנכרי לא משקר במסל"ת ודיוק אינו רק לסניף וסגי בדיוק מעט או עיקר הטעם היתר דלפ"ת משום דייקא ולכן צריכה דקדוק רב וכיון שנפשט דאין עיקר הטעם משום דיוק רב רק סגי בדיוק מועט גם מסל"ת נאמן ולכן הימנוהו רבנן בכרך ביתר לנכרים וכן מתירים נשי נטבעים עפ"י נכרים מסל"ת כמבואר בכל הפוסקים ובאמת לפ"ד (ת"ה) [המרדכי בשם הר"ש והר"ן] מובא ברמ"א [ס"נ] יותר י"ל במסל"ת לא שייך בדדמי כי למה לי' לומר מסל"ת אם אינו ברור לו ועפ"ז א"ש מה שנדחק הרמב"ן ז"ל במלחמות [הנ"ל] בצ"ע דלמה לא נפשטה האבעי' דע"א במלחמה מהא דס' ב"א בכרך ביתר ולפמ"ש [א"ש] די"ל דמסל"ת עדיף ולא שייך בדדמי משא"כ בע"א שייך בדדמי לשיטת רש"י וכמה מראשונים ז"ל ולכן בודאי העדות של המסל"ת מהני ובפרט שבנ"ד יצאנו מחשש א"ד ע"י האשה שאמרה שעמדה לערך רבע שעה דהנה באמת הוא שיעור יציאת הנפש כמבואר במהרי"ט ז"ל [ח"ב סי' כ"ו] ומה שהביאו החולקים ראי' מהא דאמר להם רחב"ד גבי בתו של ר"נ שעה ראשונה ושני' שלום [יבמות קכ"א ב"ק נ'] לפי שאפשר לחיות תוך המים אינו לפע"ד ראי' כלל כי מלבד מה שמהרי"ט ז"ל מחלק שם יעי"ש בדבריו אך באמת י"ל דזה לעולם אינו ברוב ב"א ורוב מתים בשיעור מועט כשיעור חניקה כמ"ש מהרי"ט ז"ל ורק שיש מעט דמעט שחיים יותר עד ב' שעות ולכן בתו של ר"נ דאיקלע לה נס [א"ה ולכך שעה ראשונה ושני' אמר שלום כיון דהמיעוט יכולין לחיות ב' שעות תוך המים לא ידע דעלתה דלמעט בניסא עדיף רק עדיין עכ"פ] חיתה תוך המים כפי שמתרחיש למיעוט אנשים אך עכ"פ לעולם רובא דעלמא מתים תוך שיעור זה רק כי באו מים עד נפש בשיעור חניקה וכדברי מהרי"ט ז"ל ולכן לא תצא אם נישאת ואין לומר דהוי תרי מיעוטי חדא דילמא ניצול מרחוק הב' דילמא ניצול בכאן לאח"כ דהמדקדק באמת יראה דאינו רק חד מיעוט שניצול דמיעוט ניצולים ועוד צ"ל דהא דבר ברור בחוש הראות דעכ"פ בתוך רבע שעה נעשה הנטבע ברעש ונתעלף ואם לא יעשו לו תחבולות ימות בעילופו ורק ע"י המצאות ותחבולות שעושים לו חי לפעמים והנה לאיש הזה הנטבע שראינו שנטבע במים שאל"ס ולא עלה לפנינו בתוך שיעור שעכ"פ נתעלף ואך יש לספק דלמא הלך פ"י גל למרחוק ושמא יצא ליבשה כמבואר בש"ס [יבמות קכ"א] ורק דזה הוא רק מיעוטא ומה"ת אזלינן בתר רובא ולכן אם נישאת לא תצא והנה בכאן שלא המתינו לראות שני שעות נתחדש עוד ספק שמא יצא בכאן ולכאורה ע"ז ג"כ אין לחוש דהא לא עשינו לו שום תחבושת ורפואה וא"כ גם אם עלה הי' מת וע"כ עליך לומר דחיישי' לחששא רחוקה דדלמא עבר איזה אדם או שיירא ולקחוהו לביתם או לאיזה מקום רחוק ושם הצילתו וזה ודאי הוא דומה ממש להא דגלי אשפלי' למרחוק [ביבמות שם] דס"ס בכאן ודאי לא נעשה לו שום הצלה ורק למרחוק זה החשש כבר אמרנו דלמיעוטא לא חיישינן וס"ס דעפ"י הרוב לא ניצול וא"כ מה"ת אזלי' בתר רובא ובשלמא אם לא עמדו בשיעור יציאת הנפש אין עליו כלל שם טביעה ממשות ונותנים עליו חומרי חיים וחומרי מתים די"ל שתיכף עלה מהים והלך לדרכו אבל שעכ"פ בודאי ראינו שהי' תחת המים רבע שעה ונהי שלא יצא נפשו תחת המים בודאי מ"מ הוי בודאי מוכן למות אם לא יצילהו ע"י תחבושת בתחבולות ואנו ידענו בבירור שלא נעשה לו זה בכאן לשום נטבע וא"כ למאי ניחוש בודאי הרוב הוא שמת וסברא כזו איתא בתשו' מהר"ם אלשקר סי'.. יעי"ש ולכן נלע"ד דדברי מהרי"ט ז"ל נכונים וגם מהריב"ש [סי' שע"ט] אין ראי' כלל רק שחי' ב' שעות תחת המים אבל לענין אם נשאת לא תצא י"ל דגם הוא מודה דסגי בשיעור רבע שמה וכ"נ מסתימת כמה תשובות דלא ראו רק שיעור מועט ופסקו דהוי רק דרבנן ואם נשאת ל"ת ולא אוכל לפרטם כי רבים המה אשר נראה כן מפשטות דבריהם ומה שהביא בע"א ז"ל [סקל"א] ראי' מדברי החולקים על (ר"י) [ר"א] שבמרדכי יע"ש אינו ראי' כלל די"ל דראי' לא הוי שם דכיון דאין דבר זה כמה שיעור שתצא נפשו (אינו) מבואר בשום מקום ולכן לא הי' ראי' מוכחת לסתור דברי (הר"י) [הר"א] שבמרדכי אבל האמת עד לעצמו שסגי בשיעור רבע שעה וכנ"ל ויותר מזה מיקל ברבינו בצלאל כמבואר בתק"ע שבב"ש ז"ל ולכן כיון שיצאנו מאיסור תורה בודאי עכ"פ בספק אישתהי ועד מפ"ע מותר כמבואר במהרח"ש ז"ל. והנה גם בהיתר הסימנים וכל הלבושים הכירו בטב"ע זה ודאי היתר גמור וגם הפאס וציצית דהוא דבר שאינו מושלי [ע' בק"ע סי' שפ"ב] בודאי מועיל להתיר כמעט לכל הפוסקים והגם שהח"מ ז"ל [בס"ק מ"ב] מחמיר מ"מ בכה"ג שראה הטביעה ושהה העד רבע שעה כ"ע מודים שמותר. ולכן אשה זו ודאי מותרת. ומטעם כאן נמצא וזה שאבד זהו שנמצא אינו נכון להתיר כי הרי ראינו שצפה ממקומו ע"פ המים והנה בודאי הרבה היו נטבעים בעת הזאת כידוע לכל וא"כ בכה"ג בודאי אזלינן בתר רובא. ובמחכ"ת הרבה סברות נאמרו בזה אך לא לדינא. אולם באותן ההיתרים שכתבנו די להתיר והי' שלום. דברי ידידו דוש"ת בלונ"ח יום ה' כ"ה אדר שני תרי"ט לפ"ק צאנז. הק' חיים הלברשטאם:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}