עריכת הדף "שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/יז" (פסקה)

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן יז'''}}
להבד"צ דק' בילנרייא יע"א:

שאלה בת"ח שנשא אשה ודרו באהבה כמה שנים ואח"כ נשתגעה ועסק הבעל ברופאים גדולים והוציא הרבה ולא הועיל כלום והנה הוא עדיין רך בשנים (וגם לא טוב וכו') ואין מי שישמשנו ולבניו הקטנים אשר לו והנה הספק כי הוא איש עני ואין לו להשליש הכתובה ומזונות כאשר מבואר בח"מ קי"ט [סקי"ב] ובב"ש [סי' א' סקכ"ג] שצריך להשליש הכתובה ודמי מזונות וזה א"א לו בשום אופן שבעולם ושאלו הב"ד שבעיר אם יש תקנה לזה לגרשה בלא השלשת מזונות כי בלא"ה היא כעת ניזונית בבית אבי' שהוא איש אמוד ע"כ השאלה:

תשובה ודאי לפי המבואר בח"מ וב"ש בשם הב"ח דצריך להשליש שניהם והטעם כתב הח"מ ז"ל [בסק"ט] דעדיין אינה מגורשת ועדיין חיוב עליו כל החיובים אשר הבעל חייב לאשתו והכתובה צריך להשליש שיהי' הכל מוכן באם תשתפה יהי' מוכן הגט והכתובה יעו"ש והנה לפמ"ש [הב"ש בסי' קי"ט סק"י לדעת הרמב"ם] כיון דאנוס בתקנתא דרבנן אם יש לה דעת לשמור גיטה דרק מדרבנן אסור פטור ממזונות א"צ להשליש דמי המזונות והב"ח והח"מ וב"ש [הנ"ל] שכתבו [שצריך להשליש דמי מזונות] הוא מחמת ס' הפלוגתא שבזה אין מתירין לישא אחרת עד שיקיים להשליש גם מזונות האשה אבל באמת אין זה מכלל התקנה לומר שדוקא על אופן זה התיר רגמ"ה ז"ל והא ראי' שבכל בו לא נזכר כלל מהשלשת מזונות ש"מ שרק לחומרא כתבו כן לנהוג להשליש מזונות וא"כ במקום שידעי' שאין סגי בהשלשת הכתובה אך כדי שלא להקל בח' דרגמ"ה נ"ל שישליש הכתובה דאו' ש"ך זהו' פוליש והנה הפרצענט מזה המעות שייך להבעל כמבואר בח"מ ז"ל סי' קי"ט [סקי"ב] ומזה יהי' לה דמי מזונות והתוספ' כתובה ימכור בנה שהוא צורבא מרבנן ואבי' ויעשה עפ"י ב"ד למכור התוס' כתובה כאשר יבינו מה שהוא שוה בעני כזה ולפי מה שכתבתי רוצה הבעל ליתן מאה ר"ט וא"כ מהש"ך זהו' הנשלש לכתובתה הפירות של הבעל כמבואר בח"מ הנ"ל וא"כ הפרצענט יהי' מהבעל לה למזונותי' ואם כי לא יגיע כפי צרכה לאיש עני כזה סגי לפרנסת אשתו שיצמח מהפרצענט לערך זהו' פוליש לשבוע וסגי בזה לקיים המנהג להשליש הכתובה ומזונות כנלענ"ד אם תסכימו עמי והי' שלום י"ג שבט תרכ"ה לפ"ק:
{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}