עריכת הדף "שו"ת אהל יעקב/סו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
לעיר לונדריס יע"א להחכם השלם כמהור"ר יהושע דא סילוא נר"ו
{{מרכז|'''<big><big>שאלה סו</big></big>'''}}

החכם השלם קדש הלולים קווצותיו תלתלים תילי תילים של הלכות עניו כהלל ירא חטא כבן מהללאל אהוב למעלה ונחמד למטה כמוהר"ר יהושע דא סילוה נר"ו יהי אלדיו עמו שהלכה כמותו בכל מקום אכי"ר קיבלתי במזרקי כסף נמרץ דיו המשתפך על רצפת האהבה המעולפת ספירי סיפוריך בספרך אשר כתבת כתיבה תמה נעימה הנוטפת מר עובר ולמעלה מחוט הסובב על מזבח הרצון נזרקו היא העולה המכפרת על הרהור לבו של חכם המספק בך בתורתך בך ביראתך ומאן מחכים ומאן מורה עלוי פיך המפיק רצון וחפץ האהבה ומעכשיו האשם המושב תלוי באותם אשר בדברים סרי טעם ביקשו להדיחך מהאמת אשר נתכוונ' אליו ולבעבור הקינטור לא השקיפו השקפה לטובה במוסכם ומונח בספרי הפוסקים וסומכים על רוב מנינם וחזקתם דאיתרעא לה וכמעט שהיית נמנה עמהם כמו שגילית במכתבך הראשון בלתי הבחין דבריהם מילתא בלא טעמא לא לשבח ולא לפגם ולא אמידנא לכ"ת בהאי כי ידיעתך לגבי דידי מרובה משלהם ובעיני לגמיר וסביר ואף אם הרב שלמדת ממנו רוב חכמתך היה אומר לך שלפי דעתך לא תתכוון אל האמת לא היית נמנע מלשאול דרך כבוד טעם הענין ודבר כזה שהוא פשוט כנותן טעם לפגם ולאפרושי מאיסורא יכול התלמיד להורות לפני הרב כמו שכתב הטור בסי' רמ"ב ותרוויהו שייכי בנ"ד ואם היית נשמע למאמרם אין כאן חילוק כבוד כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ועכשיו אודיעה נא תוכן האמת הניתן ליעקב כי מעולם לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי כמו אחרים ח"ו:

בתחלת בואו כתב כ"ת לחכמים יצ"ו שאל ממני הרי"א יצ"ו (ר"ל יצחק אבוהב) נר"ו בפני הרי"ף נר"ו ר"ל יאשיהו פארדו) וגיליתי לו דעתו לומר שכבר טרחתי בזה ולא מצאתי מקום בהיות כל העיר נקבים נקבים חלולים ושאם יסתם א' מהם יפתח הרבה מהם ואי אפשר להתקיי' כי אם ע"י היקף חומה ודלתות הראויות לינעל מה שלא נמצא שם והוא השיב לי שכך יכתוב לכ"ת דאין דעתו נוחה להקל ומאותה שעה לא הוספתי דבר בזה הענין:

וכן ג"כ החכם השלם כמוהר"ר משה רפאל די אגילאר לאחר משאו ומתנו עמי ולאחר מכאן הוגד לי כי בבית המדרש נמצא שם הרופא כמוהר"ר בנימין מוספיא ובילבל את הכל ומילא בית המדרש בקיעים ורסיסים כאשר זה דרכו ובמשניות חסרי פשט וגירסאו' משובשות הטה את לבבם בדברים אשר כל שומעם ימלא שחוק פיו ועל כל דבר ודבר היה צריך להראותו טעותו החכם כמהור"ר משה די אגילאר ואף על מחיצת המים אם היא מחיצה ומה הוא דבר הנחשב בים לכרמלית ומה הוא למחיצה לא היה יודע עד שהוצרכתי להראותו בפירוש דעומק עשרה חשיב מחיצה ושטח המים חשיב כרמלית ולאיש אשר קצרה ידיעתו בספרי הפוסקים וכלו מלא קטטות ורוכב על כנפי רוח ולא יחשוב הפוסקים לכלום מי יחוש לדבריו ומהתליו כחוכא ואטלולא:

וכמו שג"כ בענין השומרת יבם רצה לקנטר ובא לו לוועד של חכמים וירושלמי בידו כאילו חגור חדשה וגילה חסרון ידיעתו אפילו בפשט ובפירוש המילה ורצה להוכיח דכופין ליבם לחלוץ עד שטיפחתי לו על פניו לומר דאין כאן מקום לירושלמי כלל דהוא אזיל לשיטתיה כמשנה שניה דמצות חליצה קודמת ואמנם אנן ס"ל כתקנה דרמי בר חמא דחזרו למשנה ראשונה וראה כמה שנים יש בין ר' יוחנן לרמי בר חמא ותדע אם הירושלמי דיבר כלום ממשנה ראשונ' ועל כל דבר ודבר שהיה אומר מסברתו הייתי מראה לו בפוסקים ההיפך עד שנשבעתי מהיום ההוא והלאה שלא אטריח עצמי בדבר הלכה כלל לשאת ולתת עמו כי בא ללמד ונמצא למד וזה בזיון אצלי להתועד עם מי שלא קדמה לו ידיעה בפוסקים אפילו בדין פשוט לכל יודע ספר ודון מינה ומינה לכל דיניו היוצאים מפיו בענין איסור והיתר וחילול שבת וכיוצא:

וראה אם איש כזה ראוי לסמוך על הוראתו אשר כלו מלא רוח לא אנינים ואתה ידעת את האיש ואת שיחו והרי"א ( ר"ל יצחק אבוהב) מתהלך בקומו מטה אזן לכל מטעים לו את דבריו ובשפת חלקות מדמה לו עד שסומך על הוראתו כמו שאומר הרי"א נר"ו (ר"ל יצחק אבוהב) עצמו שנתנהג עימו החכם משה רפאל די אגילא'ר בענין השומרת יבם שהוא הביאו בכפל רסנו להורות דכופין לחלוץ ואח"כ בעת הוועד כאשר ידעתי את דעתי הקדומה למעשה זמן מרובה דאין כופין לחלוץ והראיתי הכל והלכה למעשה בארבעה שומרי יבם שדנתים בבית דיני למורדים שנים מהם בעיר סלי כמו שנמצאו בכאן עדים מרובים המעידים על זה אזי חזר בו ואדרבא הכחיש פני הרי"א (ר"ל יצחק אבוהב) בפני המעמד שמעולם לא אמר לו דבר היפך זה והרבה דברים שעברו אין מקום לגלותם כי וכוסה קלון ערום: 

ועכשיו ראיתי כי דברי הרי"א (ר"ל יצחק אבוהב) אמת וצדק בהיות כי בפעם השנית שכתבת לי צורת השוק המתפצל לשני שעריו אשר רוב כל עבר ממנו רחב י"ו אמה הן בענין הבתים הפונים לחוץ והפונים לפונים וביניהם מעבר אשר קראת בשם מבוי והן על המדרגות שרצית לחשבם למחיצה בגוד אסיק הן בענין המקום הנשאר פנוי ופרוץ בעד שום ערעור והן על גובה הארץ שאת' מחשיבו לתל המתלקט שנעשה מדרס לרבים ועל הכל בהיות העיר פרצו' הבוקעי' בם רבי' והרבה פלטיות ורחבות שרחבם י"ו אמו' ואינם מיתרי' בלחי או קור' להיותם בלתי מקורי' ומפולשי' את הכל ראה החכם השלם כמוהר"ר משה רפאל די אגילאר בבואו לדבר עימי על ענין השוק המפולש משע' לשער ביען שאמ' שכ"ת כתב לו על זה וכאש' הראיתי לו מכתבך שמפקפק בענין אחרים הוא עצמו אמר לי א"כ הוא מה צריך לשאול ומי מקל בענין כזה אפילו הכי לא חדלתי מלהראות לו טעם כל דבר בפני עצמו והסכים לכתוב לכ"ת האמת המוסכם ואם הוא עשה היפך זה צדק הרי"א (יצחק אבוהב) במאמרו אבל לא הינה אותי בדבריו ואין אני מאותם דסומכים עליו ועל רבותיו כי אם מה שלמדתי מפי רבותי נוחי נפש ומפי עיוני ונסיוני:

ובאמת כי החכם כמוהר"ר משה רפאל די אגילאר מראה לי פנים של אהבה ובלשונות של חיבה בא אלי בכל עת שתבא שאלה משום מקום וממתיק סודו עמי ואפילו מה שכתב לו כ"ת דרך שאלה משם מגלה את אזני לגלות דעתי וכולם מנויים אצלי ואין צריך לומר ממקומות אחרים בדיני ממונות כמו שהוא עצמו יודע ומה לי אם יטול הכבוד לעצמו לקראם על שמו כי ידע הוא כי איני חס לזה ואף אם מפציר בי לחתום איני חותם כי אם באשר אני כותב פסקי בפני עצמו וטעמו ונימוקו עמו כי בהאי אמידנא נפשאי וגם כל אלדים ודיינים בכל מקו' אשר ישבו כסאות למשפט הם מכירים אותי בגדר זה ואל יתהלל חוגר כמפתח ואם הם כתבו והסכימו מה לי ולהם אני בריה וחברי בריה כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אין אני מתגדר במלאכתו ואם הם כונתם לקנטר לא יועילו כלום כי אמת מארץ תצמח ולא אלמן ישראל מחכמים ורבנים מורי הוראה ויוכיחו האמת וישראל אין הקב"ה מביא תקלה על ידם ומכ"ש כי לא לעול' חוסן ודור הולך ודור בא ויבא מורה אחר ויכוין אל האמת:

ומכ"ש כי כ"ת גמיר וסביר שאל מהם תורה זקניך ויאמרו לך מילתא בטעמא ואיש חכם אתה וממוצא דבר תשכיל ותבין ותקבל האמת ממי שאמרו ומעכשיו כל האומרים לכ"ת דבר משמי אל תאמין בשוא נתעה כי שוא תהיה תמורתו ואותו הכותב להבחור משה מוקאטה שכן הסכמתי, שקר ענה ויפיח כזבים ואף אם כוונתו להתכבד בי ולהתלות באילן גדול אין לי חפץ בכבוד זה המדומה הנחשב בעיני לקיקלון כי את האלדים אני ירא ולא חילק ולא בילק ידענא אנא שמעתתא ידענא:

ולבעבור יהיה קל בעיניך כל מוצא הדין הזה ראיתי לציין לך תשובת הריב"ש בסי' ת"ה תקראנה ותמצא מה שלבך חפץ ותראה אם יש תיקון לעיר ההיא ויען שראיתי כת"ר בכתבו' שכתב לי מחמיר ואח"כ תלה הדבר ברוב מנין ואף אם לא כיוונו אל האמת אמרתי יהא רעוא דתשרי לן תרבא וידעתי כי כל מעשיך לשם שמים וכוונתך רצויה אבל מכל מקום דרך ת"ח להתישב בדבר ומכ"ש מי שהוא בגדר מריה דאתרא צריך לעשות באופן שלא תצא תקלה מתחת ידו כי ההפסד והנזק בהיתר מרובה על שבח ההוצאה:

ומה לנו ולזה את הכל ראיתי כאשר הייתי חונה שם ושקלתי במאזני צדק ההיתר והאיסור ומצאתי שיותר טוב להניחם כמו שהם ולהזהירם על כך עד שיבא זמן התיקון אשר עכשו קרוב לנמנע וכל מה שכתבתי לכ"ת יהיו לך לבדך:

ומענין הגט של בתו של יצחק אלבאריס כפי מה ששמעתי מפי הרב כמוהר"ר יצחק אבוהב ומהחכם כמוהר"ר משה רפאל די אגילאר אין צריך לגט אחר כי כבר נתקבל זה ואם היה על תנאי כאשר הם אומרים צריך לקיים התנאי או יהיה הגט בטל, אך אמנם כפי מה שנראה מדבריהם אחר כך שיש פקפוק בתנאי ויש הכחשה ועדי מסירה לא נראו והחכמים אמרו של תנאי היה ואח"כ ראיתי להרב כמוהרר"י אבוהב שכתב למגרש שעל כל פנים יתירנה בעבור שהוא מחל על התנאים כמו שנראה מכתב ידו ואני ראיתי את הכתב ההוא ואמרתי אוי לעינים שכך רואות ולאזנים שככה שומעות וראה כ"ת אם בדברים כאלו של ערוה אין חוששים לחזור מדיבורם מה יעשו בדברים קלים דאיסורם דרבנן. קנצי למילין כוסה קלון ערום ומי יתן ולא הייתי יודע שום דבר מזה כי אין לי חפץ בידיעתו ואיני מתאוה דבר יותר מלימודי אשר אין לי פנאי אפילו להשיב למקומות אחרי' השואלים ממני דבר ואם אין בי דעת לישאל ענותם תרבני וכעת אין להאריך כי אם בשלום כ"ת שיגדל ולא ידל כיש את נפשו וכנפש דורש שלומו וטובתו הכותב וחותם בסדר ואל שדי יברך אתך וגו':

ובשנת '''וחיית''' ורבית לפ"ק:

{{-}}{{יישור לשמאל|זעירא דמן חברייא ע"ה יעקב ששפורטש ס"ט:}}{{-}}
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות משנת ה'תל"ד]]</noinclude>