עריכת הדף "שדי חמד - פאת השדה/כללים/ד/טו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''כלל טו'''}}}}

'''דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי.''' כתבתי בנדפס אות כ"ה שכן נמצא בש"ס בכמה מקומות שהיו האמוראים אומרים כן ושמה שכתב הרב דרכי שלום שנמצא כן בש"ס בשלשה מקומות אינו מדוקדק וכו' ועתה ראיתי לגאון עזנו בשו"ת משיב דבר חלק יו"ד סי' ט' (ד"ה אחר שכן) שכתב דהכי איתא בויקרא רבה פרשה י"ג על פסוק וישמע משה ויטב בעיניו שמשה רבינו הוציא כרוז בכל המחנה ואמר אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי בא ולימד לי ולא בחנם עשה כן משה רבינו אלא שבא ללמד שלא נבהית להודות על הטעות שהרי משה רבינו גם כן טעה וכן נהגו כמה אמוראים לומר דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי ואני רגיל לפרש הא דאיתא בגיטין דף מ"ג בפירוש הכתוב והמכשלה הזאת תחת ידך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם שלפי אותו הפירוש אינו מובן מליצת הכתוב כי יתפוש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך והרי אומר לו שבחו בפניו שהוא ראוי להנהיג משרה על הצבור ואיך אפשר שיגיד שבחו זה שהוא נכשל בדברי תורה וטועה בה כדרכה של תורה שנכשלין בה אלא כך פירושו אם אתה נכשל בדברי תורה הרי המכשלה הזאת תחת ידך לחזור בך ואין בושת ההודיה רבה עליך שתהיה מוכרח לאחוז בה ולעמוד על דעתך ואם היה כך לא היה ראוי להוראה באשר יעמוד על דעתו גם כשיראה שטעה ומשמעות ידך הוא כחך שכח דעתך גדול לחזור מן הטעות ולומר טעיתי משום כך אתה ראוי להוראה וכו' והאריך קצת במוסר השכל לאחד מחכמי דורנו יצ"ו לך נא ראה דב"ק:

'''ועל''' מה שכתבתי בנדפס בשם רבינו הרלנ"ח דאחר מעשה לא הדרי בהו וכו' כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר יוסף לערנער אבד"ק וואלטישניסק יצ"ו וז"ל במערכת הדלי"ת אות כ"ה מביא וקורא דברי המהרלב"ח בקונטריס הסמיכה דהיכי דעשו מעשה תו לא הדרי בהו וע"ש עוד בתשובה קכ"א שהאריך להביא כמה ראיות מש"ס ובאמת תנא ושייר כמה דברים שעשו משום כיסופא עיין עירובין דף י"א מה דאמר רש"י אי משכחת להו וכו' וע"ש בדף ע' ע"ב ובתו' בכורות דף ל"ה ע"ב ועיין בב"ק דף י"ב אמר ר"ן אשתמטין עולא וברש"י שם ועיין במכות ט"ו ע"א אמרו לי' אמרת ועי' רש"י שם ועיין כתובות כ"ה ג' שישבו לקיים את השטר ועיין רש"י ור"ן שם דגנאי להם ועיין ש"ס בבא בתרא נ"ה ע"א בספרא דרב"ח וגם הוא לאו קטיל קני' הוי (וע' ח"מ סי' ג"ל ש"ך סק"ט ועיין יו"ד סי' רל"ב בהג"ה ודוקא קודם שעבר) ועי' במהריב"ל ובס' ברכי יוסף בא"ח סי' רט"ז אות י"ב ובח"מ שם סי' י"ב אות י"ב וע' באה"ע בב"ש שמות אנשים אות ג' מ"ש בשם רש"ל ועי' בט"ג שם ובגמ' עיין פ"ת בקונה"ש שם וכה"ג כתב הרשב"א גבי אין אשה מעיזה דכל שכבר התחילה להעיז שלא בפניו שוב תוכל להעיז אח"כ דעבידא לאחזוקי דיבורה (ועי' ס' חידושי אנשי שם סוף ת' ס"ג ובשו"ת צ"צ החדש בסי' ש' ש"א) שוב ראיתי בשו"ת השיב משה בחלק אה"ע סי' ס"ה האריך הרבה בענין זה ועי"ש מאות ז' ואילך וע"ש באות ק"ו ונפלאתי שלא העיר מכל הנ"ל ג"כ יעש"ה עכ"ד יצ"ו אמר המחבר דברי הרב הנ"ל יצ"ו היו לפני כספר החתום בכתב משיטא שלהם המוזר לי (כי לא ידע חסרון הכרתי כתבם) ולא איסתייעא ליתן להעתיקם עד עתה שעברו יותר מששה שנים ולוא ידעתי מהם בזמן שהדפסתי שדי חמד כללים ח"ג הייתי יכול להביא דבריו במערכת הכ"ף אות ח' ששם כתבתי קצת בהא דאמרינן כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעים לו ואם לאו אין שומעין לו ובהיותי עסוק באותו ענין אולי הייתי יכול לפלפל בדב"ק ואתה תחזה מה שהבאתי שם בשם הריטב"א שהוכיח מההיא דבבא קמא (אישתמטין עולא) ומההיא דמכות אמרו לו אמרת) שלפעמים כופר האמורא וכו' והבאתי מה שכתב הגאון מלא הרועים דעולא לא כחש לרב נחמן וכו' ואיזה מספרי דבי רב שהזכיר הרב יצ"ו (ברכי יוסף בית שמואל טיב גיטין פתחי תשובה וכו') הלא הם כתובים בספרי שם ועוד הארכתי שם בסיעתא דשמיא לך נא ראה:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>