עריכת הדף "
שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קמט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> קמ"ט) '''אחורי ארי ולא אחורי אשה''' סומא כשיודע שאשה הולכת לפניו אסור לילך אחריה והביא ראיה על זה השני לוחות הברית דף צ"ז ע"א עי"ש וממה שכתב רש"י בחומש ריש פרשת ויצא על פסוק ואלקי יצחק נראה דלא איכפת לן כן כתב הרב טהרת המים במערכת הסמ"ך אות כ' דברי רש"י הם בשם התנחומא שאמרו אף שלא מצינו שייחד שמו יתברך על הצדיקים בחייהם לכתוב אלקי פלוני משום שנאמר הן בקדושיו לא יאמין כאן ייחד שמו על יצחק לפי שכהו עיניו וכלוא בבית והרי הוא כמת ויצר הרע פסק ממנו עכ"ל רש"י וכנראה שכונת הרב להוכיח זאת מדברי רש"י היא לפי שסובר שטעם איסור ההליכה אחורי אשה הוא מחשש שמא יבא להרהר אחריה וכיון שסומא הרי הוא כמת ופסק יצר הרע ממנו שוב אין לו לחוש ומותר לילך אחורי אשה ואם לכך נתכוון אומר אני דודאי הסברא מחייבת לומר כן דאם האיסור הוא מחשש הירהור אין לחוש בסמוי מן העין. אמנם אם נצטרך להביא ראיה לזה אין ראיה זאת מכרעת משום שנראה לי פשוט שאין כונת רש"י לומר שכל סומא הרי הוא כמת ופסק ממנו יצר הרע אלא כונתו שיצחק אבינו לפי גודל קדושתו בצירוף כי זקן יצחק וכהו עיניו והיה כלוא בבית הרי הוא כמת והיצר פסק ממנו ואין ללמוד מזה לשאר סומים לומר שפסק היצר מהם ולפי שיטתו לא אדע למה לא הביא ההיא דארבעה חשובים כמת {{ממ|נדרים דף ס"ד ע"ב}} ואחד מהם סומא דכתיב במחשכים השיבני כמתי עולם וגמרא גמור אבל לדעתי העניה אין מזה הכרח שחשוב כמת ואין בו משום הרהור אך מצד הסברא נראה שאם מה שאמרו אחורי ארי ולא אחורי אשה הוא משום הרהור לגבי סומא שאינו רואה אותה אף אם יודע שהולכת לפניו אין לחוש משום הרהור וכבר כתב כן גאון עזנו הרב אבות הראש יצ"ו בח"א דף צ"א ע"ג על פי דברי הרדב"ז בסי' תש"ע דטעם האיסור הוא משום שעל ידי שרואה פסיעותיה ותנועותיה הרי הוא בא לידי הרהור ומטעם זה כתב הרדב"ז שאף אם היא מכוסה כל גופה מכף רגלה ועד קדקדה אסור ועל כל פנים בסומא שאינו רואה פסיעותיה ולא תנועותיה אין לחוש וכמו שכתבתי בשמו בנדפס אות ש"ב ועי"ש באבות הראש שכתב בשם מרן חיד"א בס' כסא רחמים בפרק שני דאבות דר' נתן שהשיב על מה שכתב הרדב"ז דאיכא אסורא משום הרהור ואילו מהברייתא דאבות דר' נתן מוכח דליכא איסורא אלא משום גנאי הוא דאיכא וכן כתב רש"י וכו' והרב המחבר יצ"ו כתב שהרדב"ז קאי בשיטת הרמב"ם פרק כ"א מהלכות איסורי ביאה וכו' ושכן כתב בח"א דברכות לדעת הרמב"ם והאריך שם בעניינים אלו לך נא ראה וכתבתי בנדפס שיש להחמיר בסומא כדכתב בשל"ה הקדוש לפי שהרבנים שער אפרים ומוהר"י עטייה הביאו דבריו בשתיקה עיין להרב זרע יצחק לומרוזו בקונטריס פלפלת כל שהו דף פ"ט ע"ב: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף