עריכת הדף "שדי חמד/כללים/כ/עו" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/כ/עו|action=edit}} כלל עו])'''}} '''כף הדמיון''' דאינו השואה גמורה הוכיח הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב סי' רפ"ג מתשובת הרשב"א דבלשון בני אדם הוי השואה גמורה ונפקא מינה לתנאי שבממון וכו' עי"ש והרב פתח הדביר ח"ב בסי' ר"ל אות ב' הביא קושית הרב בכור שור (בדף ק"י ע"ד) על מה שכתב הרמ"א בסי' קפ"ז ס"ד דאם שכח לומר על הנסים יאמר הרחמן יעשה לנו לנסים כמו שעשה בימים ההם דהא מוכח בברכות ד' ס' (אמתניתין יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא עד אין מזכירין מעשה נסים) דאין להתפלל שיעשה לו נס ותירץ דדוקא על נס שלא כדרך טבע (מזכר לנקבה ומנקבה לזכר) אין להתפלל אבל מה שהוא דרך טבע כגון מלחמות וכיוצא שפר דמי והקשה עליו דבניסי חנוכה ופורים היו כמה נסים שלא כדרך טבע ואיך נתפלל שיעשה עמנו כשם שעשה עם אבותינו וניחא ליה דכונת ההרחמן וכו' היא שיעשה עמנו נסים כדרך הטבע ומה שאנו אומרים כשם אינו השואה גמורה דכ"ף הדמיון אינו שוה לגמרי וכמו שכתבו הרבנים משאת משה ח"ג בח"מ סי' כ"ה ופתח עינים בחידושיו לשבת ד' צ"ב ע"א וציין פני מבין ח"ב על דף ז"ן ע"ב מהש"ס וכתב שכן מוכח ממאי דאמרינן בבבא מציעא ד' ט"ל כשבויין ולא כשבויין וכו' הרי דאין הדמיון לגמרי דון מיניה ואוקי באתרין ע"כ תורף דב"ק והוא חידוש שנעלם ממנו דברי הרב קהלת יעקב בשם הרשב"א דבלשון בני אדם הוא השואה גמורה ולשון תפלה גם כן נראה שדומה ללשון בני אדם ומשמעותו השואה גמורה והיה להם לתקן לשון מבורר שלא יהא משמע שמתפלל שיעשה עמנו נסים כאותם שעשה עם אבותינו ממש והספרים שציין (מ"מ פת"ע פני מבין) אין גם אחד מצוי אצלי לראות במאי קמיירו ומסוגיא דבבא מציעא דאיירינן בלשון חכמים אין ראיה ללשון בני אדם:

'''שוב''' ראיתי בקהלת יעקב הנ"ל במענה לשון ח"ג אות קי"ז שבתחלה כתב שיש חילוק בין לשון חכמים ללשון בני אדם והמתנה עם חברו לעשות לו מלאכת פלונית כמו שעשאה לפלוני חייב לעשותה בדמותה כצלמה בקומתה ובצביונה דבלשון בני אדם השואה גמורה היא ושוב כתב שראה להרב מ"מ (לפי הנראה הוא משאת משה) בח"ג מסי' כ"ו עד סוף סי' ל"ב שהאריך והעלה דאף בלשון בני אדם לאו השואה גמורה היא ואם כן לא קשיא על הרב פתח הדביר שהרי הוא סמך על דברי הרב משאת משה והרב מ"מ מר הוא דאמר הכי גם בלשון בני אדם גם הרב נחמד למראה בח"א ד' קפ"ז ע"ב כתב בשם הרב מוהר"ח משה הכהן דמההיא עובדא שבס' הזהר פרשת משפטים ד' קכ"ב בההוא דאמר לחבריה כרשע עבדת לי אתא לקמיה דר"י אמר רשע לא קאמינא אלא כרשע ואמר ר"י ודאי לא מיחייב דכתיב היה ה' כאויב וכו' ולא אויב וכו' וכו' מוכח דגם בלשון בני אדם אינו השואה גמורה דאם לא כן איך מביא ראיה מן המקראות ללשון בני אדם עי"ש והוא חידוש שלא ראו ולא זכרו דברי הרבנים משאת משה ומענה לשון הנ"ל ובישרי לב ד' ח"ן ע"ג אות ח' ציין לעיין בחק"ל ובמערכי לב ח"ב ד' ר"ל ואין מצויים אצלי:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: כ]]