עריכת הדף "שדי חמד/כללים/י/ד" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/י/ד|action=edit}} כלל ד]'''}} '''יחיד ורבים''' וכו' האומר שמועה בשם אומרה ולא חלק עליו מסתמא הכי סבירא ליה והוו תרי כן כתב הרב הליכות אלי הביא דבריו הרב שער המלך בפרק ג' מהלכות יום טוב הלכה ה' בשם הרא"ש וראבי"ה והקשה על זה ממה שאמרו בביצה דף י"א ע"א תנו רבנן אין מולחין את החלבים וכו' משום ר' יהושע אמרו וכו' הלכה וכו פשיטא יחיד ורבים וכו' עי"ש וכמו כן קשיא לי ממה שאמרו במגילה דף ח"י ע"ב שמואל חייש ליחידאה וכו' אף דקתני משום ר' יהודא בן בתירא אמרו כיעי"ש אולם מצאתי להרב חתם סופר בשו"ת א"ח סי' קס"ד שכתב על דברי הרב שער המלך דלא אמר הרא"ש אלא היכא דהוזכר שם אומרו וידענו דגברא רבא אמר משמו מה שאין כן בההיא דביצה שלא הוזכר שם האומר אולי תלמידים שלא הגיעו להוראה הם עי"ש וההיא דמגילה נמי מתיישב בהכי והרב משק ביתי באות ג' כתב דגם הרמב"ם דחולק עם ראבי"ה והרא"ש הנ"ל אינו חולק בכלל זה אלא דלא הוה גריס ר"ח אמר ר"י ובזה נוחים לי דברי מרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הרי"ש אות י"ד דנקיט בפשיטות בכי האי גוונא דהוו תרי לגבי חד והכי אמר רב לדברי הכל כיעי"ש והוי קשיא לי דאין כן דעת הרמב"ם וכמו שכתב הרב שער המלך שם בשם הרב הליכות אלי ולהנ"ל ניחא דיש לומר שסובר כדכתב הרב משק ביתי שגם הרמב"ם מודה לראבי"ה בעיקר הכלל ואחר זמן רב השגתי ספר יקר אלף המגן לידידי הגאון אבד"ק דובנא יצ"ו וראיתי בסי' ג' דף ט"ו ע"ג שהזכיר דברי הרבנים הליכות אלי ושער המלך ויד מלאכי הנז"ל וכתב שראיות הרב יד מלאכי מהש"ס הן עצומות ואי אפשר לומר שהרמב"ם חולק בזה ובהכרח לומר שלפי גירסתו פליגי רק חד בחד וכתב שבמקום אחר כתב שיש ראיות לזה מהרמב"ם עצמו בכמה מקומות אלו תורף דב"ק יצ"ו ועיין בקונטרס פאת השדי בחלק הכללים במערכת ה"ה אות כ"ט הערת רב אחד יצ"ו על דברי הרא"ש בענין זה:

והרב מקנה אברהם במהדורא בתרא אות קצ"ה הביא תשובת הרשב"א סוף סי' תס"ד דסובר כראבי"ה הנז"ל עי"ש ומה שהרא"ש חולק על הרשב"א כמבואר באותה תשובה ובפירושו לפרק שני דמסכת חלה משנה ב' היינו משום דסבירא ליה דר' יהושע בן לוי קאי דלא כר"י אבל למה שכתב הרשב"א בעד ר' יהושע בן לוי גם הוא מודה להרשב"א אלא דאיהו לא משמע ליה הכי ועיין להרב המגיה בספר משק ביתי תוך אות רטו"ב דף צ"ו ע"א ואילך באורך ועיין נדרים דף ז"ן ע"ב שביק מר תרין ועביד כחד משמע דאומר השמועה אינו מצטרף דאי הכי לא הוי חד דהא איכא ר"ח תריתאה וגם בסברת התרין איכא נמי ר' אבהו ורשב"ן והוה ליה תרי וארבע (וכמדומה לי שיש שקלא וטריא על זה אי כי האי גוונא חשיבי כיחיד ורבים שאם הוא כן יש לומר דתרי וחד לאו דוקא אלא רוצה לומר יחיד ורבים ואיה"ש לקמן באות ל"ה אכתוב בזה) ועיין להרבנים צפיחת בדבש דף כ' ע"ג יד מלאכי בכללי הרי"ף סוף אות י"ג מרן הב"י א"ח סי' תקנ"ג בשם הרמב"ן והרב יד מלאכי במערכת הוי"ו בסי' רמ"ה גבי ואזדא רב פפא לטעמיה האריך קצת בזה דמסתמא האומר דבר בשם אומרו סבירא ליה כוותיה והוכיח כן מדברי הר"ן בפרק בהמה המקשה דף ע"ו ע"ב גבי נחתך רוב צומת הגידין וכו' וכתב שכן הוא האמת בכל דוכתא וכו' ועיין להרב בית אהרן קריספין בחלק יו"ד במערכת הטי"ת אות ג':

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: י]]