עריכת הדף "שדי חמד/כללים/ח/קכ" (פסקה)

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{גופן|5|דרוגולין|'''[{{כתובת מלאה:שדי חמד/כללים/ח/קכ|action=edit}} כלל ק"ך]'''}} '''חיגר''' הוא שאין לו רגלים ופסח צולע על צדו אחד ויש לו רגלים ויכול להלוך וזהו לשון המשנה וכל שאינו לא חיגר ולא פסח וכו' כן כתב הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות אמ"ר ומשנתינו היא בסוף פאה ועי"ש בתוי"ט ובספר זכרון יהודה (על המשניות) כתב דבס' בית דוד הקשה על דברי התוספת יום טוב דחגר הוא ברגל אחד ופסח בשתי רגליו ושהוא פירש החילוק דחיגר יכול לחזור ולהתפשט ופסח אינו יכול להתפשט. ועיין שושנים לדוד שם שדחה דברי הב"ד דבחגיגה ד' ו' בעי ר"ש קטן חיגר וכו' מתבאר דגם מי שאין יכול להתפשט עולמית שייך ביה לשון חיגר וכו' ומסיק היינו חגר היינו פסח אלא דפסח לשון תורה וחגר לשון חכמים ובפירוש המשניות תפארת ישראל שם כתב דחגר הוא ברגל אחד ופסח בשתי רגליו ובקונטריס אסיפת דינים (בשדי חמד ח"א) במערכת גט סי' ז' אות ט' הבאתי מה שכתב הרב פתחי תשובה סי' קו"ל בשם רעק"א דמ"ש התוי"ט דפסח הוא בשתי רגליו כונתו דתרווייהו במשמע ובשו"ת חתם סופר חלק ששי סי' כ"א נשאל על דברי רש"י בבכורות מ' ע"א ושקיל וטרי בענין פסח וצולע וכו' עי"ש ובספר שו"ת מבעל טיב גטין הנד"מ שקיל וטרי בענין זה עצמו בסי' ה' וכתב דפסח האמור בתורה היינו שאינו יכול להלך כלל אף בצולע וכל כח הילוכו ניטל ממנו בתולדה או בסיבה אחרת והצ"ע דברי התוי"ט עי"ש ועיין בנחמד למראה ח"א ד' ט"ל ע"ג והלאה אם אפשר לחלק ולומר דחגר הוא שנולד כן ממעי אמו ופיסח שנעשה אחר כך והאריך בכל זה הרב פתח הדביר בח"ב סי' רכ"ה אות י"ו על דברי הרב לחם שמים (פיה"מ) בסוף פאה שכתב לחלק בזה ועוד האריך עי"ש עתה ראיתי שרב אחד יצ"ו בקובץ יגדיל תורה קונטריס ה' סי' ל"ח האריך מאד בזה בבקיאות נפלא להוכיח דפסח וחגר שייך בין מרגלו אחת בין משתי רגליו ונפקא מינה לענין גט שצריך לכתוב סימן בשם המגרש לשני יוסף בן שמעון דיכולים לכתוב פסח או חגר בין כשהוא ברגל אחד בין בשתי רגליו עי"ש ולא פניתי כעת לעיין בבקיאותו פוק עיין:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

[[קטגוריה:שדי חמד: כללים: ח]]